לוח ארז חלק א ל

שחשב מחשבות אלה אז יוכל לפעול נצורות כמו כן היום הקדוש הזה הוא רק היום אשר בו נחשוב מחשבות על איזה אופן נבנה בית תשובתנו והתקיעה אשר מעוררת אותנו משינתנו היא רק המחשבה והעצה אשר על פי' בימים הקדושים הבאים נעשה מלאכת התשובה. והנה לעשות מחשבות האיך לבנות הבית לזה צריך חכם וחושב ובקי במלאכת הבנין משא"כ לעשות הבנין בעצמו עפ"י התבנית ותכנית שעשה כבר האומן מקודם לזה א"צ אומנות יתירה והיא רק מלאכת הפועלי' הבוערים בעם כאשר עינינו רואות בהבנות בית וז"ש תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה שלא נחשוב שהתקיעה היא כבר עשתה וגמרה בנין נפשנו לא כן רק היא החכמה (הפלאן) אל הבנין שלזה צריך חכמה אבל איננה עדיין המלאכה בעצמה וז"ש הכתוב בחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו כלומר היום הזה רק קורא אותנו להכין את עצמינו אל הקודש אבל לא שכבר נגמר ביום הזה מלאכת תשובתנו ועבודתנו וז"ש כל מלאכת עבודה לא תעשו והיום הזה רק מקרא קודש שקורא אותנו להכין עצמנו בקדושה ובהיות כן שפיר אמרנו שהיום הוא ראש השנה כלומר התחלה וראשית שצריכים לגמור בימים הבאים ע"כ לא רק לאחור נביט כ"א לקדם מגמת פנינו. והנה אדה"ר אחרי שהיום הזה נברא ונידון היום בעת אשר לא הי' לו עוד זמן עבר הוא בע"כ ראה רק בעתיד לפנים ולא לאחור אחרי שלא הי' לו עדיין זמן עבר וא"ל הקב"ה כשם שאתה יצאת לפני בדימוס והוא ע"י ראייתך בעתיד ולא בעבר כמו כן בניך אם כן יעשו לראות את הנולד אז גם אותם אדין לטובה

בגמ' דע"ז שור שהקריב אדם הראשון קרנותיו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס נ' עפ"מ ששמעתי לפרש האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין כי יש באדם מדות אשר תעודתם רק להיזק ופחיתות בנפשו כמו התאווה והחמדה הכעס והגאווה ודומיהן וגם יש באדם דברים שהוא מוכרח עליהם לא יתקיים בלעדם כאכילה ושתיי' וכדומה מהכרחיות וגם באלה ההכרחיות יוכל האדם לקדש עצמו אבל צריך האדם לילך ממדרגה למדרגה ולא יפסיע פסיעה גסה ע"כ מתחלה ירחיק מאתו המדות שהם המזיקין כנז' ואח"כ ילך מעלה מעלה לקדש עצמו גם במותר לו ולהיות חסיד וז"ש האי מאן דבעי למהוי חסידא היינו לקדש עצמו במותר מתחלה יקיים מילי דנזיקין להתרחק מהמדות המזיקין כנז' ודפח"ח. והנה הקרבן רומז שהאדם מקריב לה' כל כח הבהמי אשר בו. והנה הקרן בשור הוא רק לנגח ולהזיק משא"כ הפרסות אף שגם בהם יוכל להזיק ע"י בעיטה מ"מ הם ג"כ לטובת האדם כי רב תבואות בכח שור בהם יחרוש וישדד אדמתו לעשות פרי תנובה. וזהו כוונת המאמר שור שהקריב אדה"ר כח הבהמיות אשר הקריב להעלות ה' מתחלה הקריב ותיקן את המדות שהם מזיקין היינו קרנותיו ואח"כ עלה יותר והקריב גם פרסותיו שקידש עצמו גם בדברי הכרחיות וזהו קרנותיו קודמין לפרסותיו. נח

אלה תולדות נח איש צדיק וגו'. י"ל כי כתיב ביום ברוא אלקים אדם זכר ונקבה בראם והכוונה עפמ"ש הרמב"ם ז"ל שנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם כי האדם נולד לחברה באשר הוא רק אדמה מחסוריו מרובים ואין ידו משגת לעשות לעצמו לבדו די מחסורו אשר יחסר לו כ"א צריך לעזר מבני אדם זה יודע להמציא צורך זה וזה צורך אחר וגם הוא יכול להמציא צרכים מה שאין לאל יד אחר להמציא ועי"ז יתקיים מין האנושי ובהתבטל החברה מבין בנ"א יבטל ג"כ מין האנושי בפרטו ועפ"ז פירשתי מארז"ל בעירובין שלשה פתחים יש לגיהנם א' במדבר וא' בים