לוח ארז חלק א כט

הגדולה ובע"כ שלא ידע את זאת מקדם. ובזה יובן מדרש תמוה הובא ג"כ בכתב סופר לאדומ"ר הגאון זצ"ל שדרש ע"פ ולא ידע איש את קבורתו אף משה לא ידע שנאמר והאיש משה עניו מאד וגו' הכוונה כנז' דע"כ גם משה לא ידע קודם מותו היכן יקבר שאל"כ לא הי' עניו כ"כ כנז"ל אשר ע"פ האדמה. וע"כ אמר הקב"ה לאדה"ר אחר החטא כי עפר אתה ואל עפר תשוב כי ממנה לקחת להורות לו אף שהוא יציר כפו של הקב"ה בכ"ז יסודו עפר ואין לו להתגאות ע"כ נאמר גם כן ויעש ה"א לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם הוא ג"כ לסימן זה כי בגד הוא סימן הכליון כמ"ש וכולם כבגד תבלה כלבוש תחליפם להורות לו שגם הוא יכלה כאחד העם ואין לו להתגאות והנה הבגד הוא למחסה עד החום ולמסתור עד הצנה וזהו ג"כ רמז אחרי שנאמר צנים ופחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם ומי שהוא קר הוא עצל מלעשות מצות ומי שהוא חם הוא בוער כאש לתאוה יבקש אבל הבגד הוא לכשיזכור שסופו יכלה לא יהי' מצונן ועצל מלעשות מצות להכין צידה וגם אש התאווה לא תבער בו ע"כ הבגד בפרט כשהיא בעלת ד' כנפות שהוא מורה ביותר שיש לו קץ וכנף כמו הכנף שיש לו קץ וטלית עגולה אינה חייבת בציצית ע"כ שפיר אמר וראיתם אותו היינו הבגד בעל ד' כנפות המורה בכל צד שיש קץ לאדם וגם הציצית הן תלויין לארץ אשר ממנה לוקח אדם יסודו מעפר וגם פתיל תכלת שדומה לרקיע אשר שם יועמד במשפט ע"כ אמר וראיתם אותו להתעורר מהוראת הבגד והציצית כאמור אז וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כי הלב חורש מחשבות און שלא לעשות המצות והעין רואה והדרך שמתחלה העין רואה ולבסוף הלב חומד ומתאוה אבל במדבר שלא ראו מאומה מה שיעורר אותם לתאוה הי' להיפך מתחלה לבם חמד ואח"כ עינם ראו זר ע"כ אמר אחרי לבבכם ואח"כ אחרי עיניכם וזהו אשר אתם דייקא זונים אחריהם

ובדרוש לר"ה אמרתי על המדרש פ' אמור אדה"ר נברא בר"ה ונידון בר"ה אמר הקב"ה אתה סימן לבניך כשם שאתה יצאת לפני בדימוס ביום הזה כן בניך יהיו נידונין לפני ויצאו בדימוס. הנה היום הזה הוא הגבול המפסיק בין השנה שעברה לטובה ובין השנה המתחלת היום ואנחנו לא נדע מה נחוג ביום הזה אם השנה שעברה או השנה הבע"ל אם נשמח על אשר סיימנו שנה מימי חיינו או נשיש אלי ימים יוצרו. אבל באמת שם החג המקודש ראש השנה מורה באצבע שלא על העבר אנו חוגגים כ"א ראשית השנה אנו מקבלים בקול תרועה ולקראתה אנו שמחים והטעם לזה כי העבר עבר מה שעשינו בשנה הע"ל כבר נכתב ונחתם בספר הזכרונות וע"ז יש להמליץ המלט על נפשך אל תבט אחריך מי שרוצה למלט נפשו מיד שאול סלה לא יבלה עתו בהביטו אחריו את הזמן שעבר כבר כי הצועק לשעבר הוא תפלת שוא רק בין תבין את אשר לפניך אם בעל נפש אתה רק העתיד הוא ברשות אדם בו יוכל לתקן את אשר עוות בימים קדמונים ע"כ רק לימים הבאים ניתן עינינו להיטיב מעללינו וע"ז אמרו איזהו חכם הרואה את הנולד שיראה בעתיד כדת מה לעשות מי שעשה טוב לא יסתפק בעבר ומי שעשה רע ישתדל בעתיד להשכיח את העבר וזהו חכמתו של אדם וזה שרמזו חז"ל באמרם תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה ולכאורה מה חכמה בתק"ש וכמה היודעים לתקוע בוערים בעם אבל הכוונה ע"פ אז"ל ה' אורי בר"ה וישעי ביו"כ כי היום הזה הוא ראש והכנה לתשובתנו שנעשה בימים הבאים וה' האיר לנו ברחמיו בר"ה למען נעור משינת התאוות ונתקן מעללינו בימים הבאים אבל ר"ה בעצמו אינו בעצם יום התשובה ווידוי כמ"ש הפוסקים ז"ל שאין נכון להתוודות בר"ה. והנה מי שרוצה לבנות בית נכון מתחלה צריך לצייר בחרט אנוש את אופני הבנין תאיו ואולמיו ויציעיו וחלונותיו ארכם ורחבם באמת הבנין ואחרי