לוח ארז חלק א כח

לעשות ועל אופן כזה אנו יכולים לשוב בתשובה וז"ש קין עשיתי תשובה ונתפשרתי ר"ל שהקב"ה התחסד עמי ולא הכביד עלי להשלים כל חוקי כראוי אליו ית' כ"א באופן הנז' ע"ד פשרה ג"כ נתרצה ונאות לי. והנה ענין השבת ג"כ הוא כעין פשרה שהקב"ה הי' יכול לבקש מאתנו שנקדש כל ימינו לעבודתו ולא נבלה אף רגע א' לצרכי גופינו והגוף מבקש הפכו שכל ימי עמל האדם יהיו לצרכו ואף יום א' לא יקדש לה' ע"כ עשה הש"י פשרה ואמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כל ו' ימים יהיו גם לצרכי הגוף אבל עכ"פ יום השביעי יהי' שבת לה' אלקיך. וזהו מליצתם כיון ששמע אדה"ר שקין עשה תשובה ע"י פשרה אז שבח את יום השבת אחרי שגם הוא כעין פשרה בינינו לבין קוננו ית' ואפשר שלזה רמז הכתוב ושמרתם את השבת כי אות היא ביני וביניכם כלומר אחרי שהש"י התחסד עמנו ונתן לנו כל ימי השבוע גם לצרכינו א"כ יאות שנשמור עכ"פ את השבת יום האחד קודש לה' ודי לנו שויתר ו' ימים גם לצרכינו וזהו כי אות היא ביני וביניכם דייקא כי הפשרה הוא הממוצע בין שני הצדדים כ"כ השבת הוא ממוצע בין בקשת הגוף ובין בקשת הנפש המדברת בשם ה' וזהו ביני וביניכם

ובמדרש פרשתינו ופ' תזריע גם בילקוט תהלים קל"ט אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה ר"א אומר אחור כיום אחרון וקדם ליום ראשון ע"ד דר"א תוצא הארץ נפש חי' זה רוחו של אדה"ר ותשת עלי כפכה לתת דין וחשבון וצריך ביאור. וי"ל בהקדם המסורה וראיתן על האבנים וראיתם את הארץ מה היא וראיתם אותו וזכרתם והכוונה פשוטה לרמוז משאז"ל באבות הסתכל בג' דברים ואי אתה באה לידי עבירה דע מאין באת וזהו וראיתן על האבנים. ולאן אתה הולך הוא וראיתם את הארץ. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון הוא וראיתם אותו וזכרתם. ואלו הדברים הם בעצם ובאמת התבלין שלא יחטא אדם אחרי שרוב חטאיו הם לפי שמתגאה ע"כ יזכור ולא ישכח כי יסודו מעפר וסופו לעפר. והנה אדה"ר שהי' יציר כפיו של הקב"ה לא הי' לו תבלין זה לידע מאין בא מטיפה סרוחה כי לא הי' ילוד אשה וגם לא הי' לו ידיעה לאן הולך אחרי שלא הי' עדיין מיתה בעולם עד אחר החטא וא"כ הי' לו התנצלות גדול לחטאו אחרי שחסרו לו האמצעיים אשר על ידם יסור מלחטוא. ולפ"ז י"ל שאדה"ר התפלא מדוע ענוש יענש על חטאו וז"ש אחור וקדם זה יום ראשון ואחרון שהוא הזכירה וההסתכלות מאין בא ולאן הוא הולך הלא רק אתה ה' צרתני ולא נולדתי מאדם ומחומר לא קורצתי ומנין לי לידע מוסר זה ובכ"ז ותשת עלי כפכה לענוש אותי ולתת דין וחשבון זהו פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל למה אתה מענישני אחרי שלא הי' לי התעוררות זה כי רק הידיעה שבא מעפר ושב לעפר היא תוכל לחיות הנשמה שלא יסור האדם מאחרי בוראו וז"ש תוצא הארץ נפש חי' כלומר הארץ היא מה שיודע האדם כי מארץ לוקח ואלי' ישוב היא תוכל בכחה להחיות את נפש האדם שלא יהי' רשע חשוב כמת. והנה מרע"ה אף שידע שיסודו מעפר אבל באמת סופו לא הי' בעפר כי לא נקבר בארץ ואם הי' יודע את זה בתחלה הי' חסר לו התעוררות זה ולא הי' יכול להיות עניו כ"כ כמו ששבחה התורה אותו והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה והך אשר ע"פ האדמה לכאורה מיותר כי ידענו שאדם חי ע"פ האדמה אבל נתן הכתוב סיבה כי רוב בנ"א המתגאים טעמם שמעלימים המות מעיניהם וסוברים שלנצח יחיו וז"ש עניו מאד מכל האדם והטעם ששאר בנ"א אינם ענוים כ"כ אשר ע"פ האדמה אינם זוכרים שיבואו בתחתיות ארץ במותם כ"א רק ע"פ האדמה הם שוכנים לנצח בדמיונם הכוזב וא"כ אם מרע"ה הי' יודע מתחלה שלא יקבר באדמה לא הי' הוא ג"כ מגיע להענוה