לוח ארז חלק א כה

היא כמו להט החרב המתהפכת מרעה לטובה אם ניטיב את דרכנו ומעללינו ע"י המילה אז היא לטוב לנו אבל כשח"ו הוא להיפך אז היא לרע ח"ו כי היא כהטלת דופי ומום במעשה ידי הקב"ה. וז"כ המדרש שדרש על המילה כנ"ל. ובזה פירשתי מ"ש בפ' אמור גבי כהנים קדושי' יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלקיהם כי את אשי ה' לחם אלקיהם הם מקריבים והיו קודש כי הקרבת הקרבנות לכאורה הוא ח"ו כחילול כבודו ית"ש כאלו ח"ו יאכל בשר אבירים ודם עתודים ישתה אך בשנדע טעם הקרבן כי הוא בכדי לקרבנו אליו ית' ולקדש אותנו אז אדרבה הקרבן יחשב לכבודו ית"ש והנה הכהן המקריב אם שפע הקדושה הנמשך מההקרבה תחול עליו בראשונה אז יש תקוה שהקרבן יעשה פעולתו להקדיש אותנו אבל אם הכהן המקבל הראשון גם הוא לא יקדש זה מורה שהקרבן לא עשה פעולתו ונמצא שהוא ח"ו חילול כבודו ית"ש. וז"ש קדושים יהיו הכהנים לאלקיהם ואז לא יהי' חילול שם ה' וביאר הטעם כי את לחם אלקיהם הם מקריבים וזהו חלילה פחיתות לכבודו ית' רק והיו קודש אז נדע שהש"י לא צריך להקרבן כ"א לקדש אותנו. ובזה י"ל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כי באמת כל המצות הם כעין פחיתות כבודו ית' שנראה כאלו הוא צריך לעבודתינו ורק אם נדע כי לא ניתנו המצות אלא לצרף את בריותיו אז כבודו במקומו מונח וזהו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים לעבוד עבודתי אשר לפי הנראה עושים מגרעת ח"ו בכבודו ית' ורק אם תהיו גוי קדוש אז אין כאן פחיתות חלילה רק אדרבה כבודו הגדול ית' מתרבה עי"ז

וישם ה' לקין אות בילקוט מה אות מסר לו ר"י אמר שהזריח לו השמש י"ל הכוונה כי מן הראוי הי' שחטאים תרדף רעה ומיד בחטאם יגיע להם עונש והש"י אינו עושה כן לפי שרוצה שאדם יעבוד הש"י בבחירה ורצון בלי הכרח ואם יראה בעיניו עונש הרשעים אז כמעט מוכרח הוא לעבוד את ה' והמופת לזה שרצון הש"י שנעבוד בבחירה אנו רואים אשר השמש שהוא גלגל רוחני הוא לצורך האדם האנושי אשר יסודו מעפר ומשועבדת לו להזריח ולהאיר לו והטעם לזה שאנו במעלה יתירה על שאנו עובדים את הש"י בבחירה והשמש עובדת בהכרח וזהו הענין בקין שירא שמיד אחר חטאו יומת בעונו ע"כ אמר והי' כל מוצאי יהרגוני ואמר לו ה' אל תירא כי אינו מעניש מיד את הרשע ולמופת ע"ז הזריח לו השמש להורות לו כי ה' חפץ יותר בבעלי בחירה ע"כ גם אתה לא תגוע תיכף בעונך וי"ל בזה מאמר אביי אידלי יומא אידלי קצירא הכוונה כי חולי הנפש המפחדים שאין מועיל להם תשובה ופן מיד יענשו על זדונם אמנם אם יראו עלות השמש על הארץ ישובו ורפא להם וז"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי'

זה ספר תולדות אדם בילקוט איוב כ"ח ראוי' היתה התורה שתנתן לאדה"ר מ"ט זה ספר תולדות אדם אלא אמר הקב"ה שש מצות נתתי לו ולא הי' יכול לקיימם וכו' הריני נותנה לבניו מ"ט זה ספר תולדות אדם. ונראה כי רבים המסירים מעליהם עול תורה אומרים כזב בפיהם שאינם מאמינים שהש"י בעצמו ובכבודו הוא מחוקקנו רק שמרע"ה ברוח שכלו ובינתו הוליד את חוקי התורה וכיון שכן אף שבעת ובזמן ההוא היו חוקי התורה ומצותי' בתכלית הטוב האפשרי אבל בימים האלה בזמן הזה שנשתנו סדרי העולם במרחק רב מעת ומזמן ההוא איך אפשר שאותם החוקים יעמדו לנצח ולדורי דורות אם היו מאמינים שהתורה מהשי"ת נתונה אזי כמו שהוא נצחי כן תורתו בודאי נצחית אבל לפי דעתם שהתורה ילידת בשר ודם איך יתכן שתורתו תשאר לעד הלא ראינו כמה אומות הי' להם מחוקקים אשר בזמנים שעברו אדניהם על היושר הוטבעו לפי הזמן ההוא אבל לעת כזאת כבר עברו וכלו