לוח ארז חלק א כב

שהאדם חוטא ע"י הסתה מאחרים ישנו ג"כ בכלל רמה אחרי שבא מבחוץ וזהו שהזהיר מאוד מאוד הוי שפל רוח ועניו. והטעם שכל תקות אנוש מה שירצה להתנצל עצמו ביום הדין הוא רמה שחטא ע"י אחרים וזה אין שייך לטעון רק אם הוא עניו ושפל רוח

זכר ונקב"ה ברא אותם. ארז"ל דו פרצופין נברא האדם שנא' אחור וקדם צרתני כי אנו רואים שאין הש"י ממהר לשלם לרשע כרשעתו ולצדיק כצדקתו. ולזה יוכל האדם להתעטף בטלית שאינו שלו ויש בחירה חפשיית כי אם יראו מיד תגמולי הצדיק והרשע אז היו הכל כמעט כמוכרחים במעשיהם ולא הי' להם בחירה כי מי פתי ירשיע אם יראה בעיניו חטאים תרדף רעה ומי לא יצדק אם יראה צדיק כתמר יפרח שתול כזית רענן ובכל אשר יפנה יצליח ואז לא היינו נקראים מהלכים כ"א עומדים וז"ש דו פרצופין נברא האדם שיוכל להתראות בפני ב"א כמו שירצה. והטעם לזה כי אחור וקדם צרתני שהאדם נוצר או לילך קדימה בגרם השלימות או לשוב צל מעלותו אחורנית. והנה י"ל ג"כ כי ע"כ אין הקב"ה משלם שכר מצות בהאי עלמא כי אם הי' כן הי' אדם מתרעם למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו והוא אינו יודע מעשה בנ"א שאפשר שזה המתראה לפנינו לצדיק אין תוכו כברו כי אדם יראה לעינים רק הש"י יודע מעשיהם ע"כ צפן שכר מצות לעוה"ב שעי"כ לא נוכל להתאונן על מדותיו ית"ש וז"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך והטעם לזה בי פעלת לחוסים בך נגד בני אדם אבל באמת אין תוכם כברם. וז"ש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהי' פרש"י יודע ה' מעשה ידי תמימים לפי שרק הוא יודע ולא האדם ע"כ נחלתם לעולם תהי' לעוה"ב דוקא תהי' נחלתם ועי"ז לא יבושו בעת דעה כי ידעו שרב טוב צפון להם לעוה"ב

לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת כי המפרשים העירו על קריאת שם אשה למה לא נקראת אדמה כמו שהזכר נקרא אדם אבל י"ל כי שם אדם הונח עליו ע"ש יצירתו שנברא מן האדמה אבל אחרי שנפח בו נשמת חיים חלק אלוק ממעל נקרא איש לשון חשיבות כי ע"י נשמתו גם גופו העפרי נזדכך ונעלה וא"כ הנקבה שנבראת עצם מעצמיו אחר היות בו כבר נשמתו אין ראוי לקרותה אדמה כ"א אשה וז"ש לזאת יקרא אשה ולא אדמה כי מאיש לוקחה זאת שלוקחה ממנו בהיותי כבר איש ולא אדם

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. כי ארז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני. ראינו כי האשה אשר הוכיח לו ה' היא עצם מעצמיו ובשר מבשרו אלא שנולדה מאבות אחרים וע"כ הם חיים יחד חיים נעימים כשבת אחים ואשתו כגופו ודכר בלא נוקבא פלג גופא איקרי. ואמרו מפני מה דרכו של איש לחזור אחר אשה לפי שבעל אבדה מחזיר אחר אבידתו כי כל איש ואשה תואמים הם מלמטה ויחדיו הם תמים גם מלמעלה וז"ש ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו האהובים לו וגדל על ברכיהם לחצוב לו בור מים חיים לראות חיים עם האשה והטעם כי ודבק כבר דבק מאז ומקדם באשתו והיו מכבר לבשר אחד לא יפרדו ועפ"ז י"ל מאמר הגמרא במערבא אמרי מצא או מוצא כי לפי האמור כשנושא אדם אשה לא יוכל לומר כי עכשיו מצאה אלא היא מצוי' ועומדת לו מכבר עוד בטרם נוצר בבטן וז"ש מצא אשה כבר מאז ומקדם היא אשר נתייחדה לו משמים ע"כ גם מצא טוב כי ישבו יחדיו באהבה ושלום. וכ"ז כשנושא אשה צנועה וכשרה משא"כ מי שנושא אשה יפה וסרת טעם לתכלית גופני ממון או יופי וכדומה אשר סופו לרע שיושחת על ידה ע"ז לא נוכל לומר שהיא האשה אשר הוכיח לו ה' שהרי בודאי מאתו לא תצא הרעה. ובודאי שרק הוא ע"י בחירתו לקחה ובודאי לא יחי' עמה חיים נעימים רק תעמוד לשטן לו להשחיתו וזהו ומוצא אני אם לא יקח האשה אשר היא