לוח ארז חלק א רז

גם המה לטובתם שיחזרו בתשובה. עוד זאת נחמתנו מאמר רז"ל מ"ר לא מת שנאמר וימת שם משה ונאמר ויהי "שם עם ה' ארבעים יום מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש, היינו שהצדיק גם לאחר מיתתו אם רוחו ותורתו אשר הביע לעם בשפתי צדיק נשארו להם אז גם הוא חי ובאמת בשעה שנפטר הוא צער גדול לעם אבל באמת הוא חי לנצח ע"י שמועות שאומרים משמו וז"ש מ"ר לא מת כי תורתו חי' בקרבנו ועי"ז הוא עדיין עומד ומשמש עבודת הקודש להורות את בנ"י את המעשה אשר יעשון וע"ז נאמר וימת שם משה כלומר שם הרגישו במיתתו אבל לאחר כן לא מת כ"א חי וקים לנצח כמו כן יש לנו לומר על הצדיקים האלו נ"ע וימת שם משה אבל מכאן ולהלן רוחם יהי' בקרבנו ויקויים בנו והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה היינו הצדיקים האלו שנקראו מלאכים וכרובים שהם עתה למעלה בעולם העליון המה יפרשו כנפיהם עלינו להגין עלינו מכל שטן ופגע רע ורק טוב יהי' לנו כל הימים אמן

וחשב אפודתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו. י"ל בהקדם מ"ר פ' בהעלותך פט"ו שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם שהיו הפתחים שפלים ואמר דוד להם הנשאו פתחי עולם ונראה עפמ"ש (שבת דף י"א) כל עיר שגגותי' גבוהין מבית הכנסת לסוף היא חרבה שנאמר לרומם בית אלקינו ולהעמיד חרבותיו והכוונה עם מ"ש חכ"א לפרש מקרא קודש את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו כי מה שאנו מחוייבים לנהוג מורא במקדש אין הטעם מפני שרק שם מקום השכינה ח"ו הלא מלא כל הארץ כבודו אלא שהשם הוא שם כמו חוץ לביה"כ רק שהמקום מוכן שם שאנו מפנים עצמנו מטרדות העולם ודאגותיו ומכוונים את לבנו לאבינו שבשמים אבל מי שסובר שהמקדש שם הוא כבוד ה' חופף עליו ולא חוץ למקדש לא לבד שאינו מקיים מצות מורא מקדש אלא אף הוא כופר בזה והנה אם אנו רואים שאיש אחד כופר בכל מצות ה' רק הוא ירא מהמקדש ועומד שם באימה וביראה זהו מופת חותך שסובר שרק שם השכינה בביהכ"נ וזהו לא יתכן וז"ש אם את שבתותי תשמורו ותעשו את מצות ה' שאתם מראים בעצמכם ששויתם ה' לנגדי תמיד אז ומקדשי תיראו אבל מי שמחלל את השבת טרם בואו לביהכ"נ ואח"כ רק שם אותה השעה עומד באימה וביראה אף מוראו את המקדש לגרעון לו יחשב. והנה החדשים מקרוב באו כל עבודתם את ה' היא עבודה בביהכ"נ עומדים שם באימה וביראה ופחד ומדברים רק בקול ענות חלושה אבל מחוץ תשכל בם חרב המינות ואפיקורסות עוברים על כל מצות ה' וזה לא יכשר כ"א שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו ר"ל מה שאנו זורעים בבית ה' אהבתו ויראתו זה צריך להפריח ולתת את פריו גם בחוץ. וז"ש שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם רק אז ינשאו וינטלו שערי בהמ"ק למעלה בראש לעמוד ברום המעלה בגבהי מרומים אם גם פתחי עולם הוא עולם המעשה והעבודה בחוץ אשר יצא אדם לפעלו אם גם פתחים האלה אשר בו יבואו בני אדם לעשות בכל מלאכת מחשבת אם גם המה יורמו על והמעיין היוצא מבית קדשי קדשים ישקה את שדה המעשה עדי יעשה פרי המשמח אלקים ואנשים אז לעומתו יעשה ויעלה למעלה בקודש מעלת בהמ"ק והנה במקום שהגג גבוה אז יכול להלוך בקומה זקופה והוא כמתגאה ואומר אני ואפסי עוד ואין מי ימלוך עלי אבל בגג שפל צריך לכנע ולכפוף קומתו והיא סימן למקבל עליו עול מלכות וז"ש כל עיר שגגותי' גבוהין מבהכ"נ שבבהכ"נ יש להם גג שפל להראות שצריכים שם להכנע לפני הש"י אבל בבית יש להם גגין גבוהים והולכים בקומה זקופה ואין אלקים לנגד עיניהם לסוף היא חרבה שנאמר לרומם בית אלקינו ולהעמיד חרבותי' שבאמת אנו רואים שאותם אנשים אשר תמיד היכל ה' בפיהם וכל