לוח ארז חלק א רד

הצדיק צריך תחלה להכשיר מעשיו המגולים ונראים לעין כל ואח"כ יקדש א"ע בפנימיותו. והתכלית המגיע עי"ז הוא מה שיראו בנ"א ממנו יראו וכן ילמדו ל"כ פנימיותו לא יראה חוצה. וזה כוונת הנושא ויעש בצלאל וגו' פתח בארון שהוא החיצונית ע"ש שנאמר פתח דבריך יאיר מתחלה צריך להשלים א"ע באופן שיאיר גם לאחרים וכן מצינו בהקב"ה שמתחלה נתעטף באורה היינו שברא עולמות המראים לעין כל גדולתו ית' ואח"כ ברא את עולמו היינו עולם הנעלם מאתנו ומזה ילמוד הצדיק איך לכלכל דרכיו

ויעש בצלאל את הארון. במדרש אמר הקב"ה אתם עשיתם לפני ארון שהתורה ניתנת בתוכו אני אתן לכם שכר טוב שאין בו הפסק שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם כי אם גם לכל מצוה ומצוה יש כח להשלים את האדם כמ"ש לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות בכ"ז מצות ת"ת נגד כולם כי לה כפלים לתושי' הא' שהיא מצוה כשאר מצות תפלין וציצית ודומיהן. והב' שעל ידה נוכל ללמוד ולדעת כל המצות כולן אשר יעשה אדם וחי בהן כמ"ש וקרא בו כל ימי חייו וזה יש לרמוז במשרז"ל בשעה שקבלו ישראל את התורה קבלו ישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע כי תלמוד תורה שהוא ע"מ לעשות א"כ הוא מצוה א' שנותנת כתר לבעלי'. והשנית מצות ת"ת בעצמה הוא מצוה להבין דברי קדשה וזהו א' נגד נעשה שידעו מה לעשות וא' נגד נשמע כנ"ל ופירשתי מאז"ל על פסוק מי האיש החכם ויבן את זאת על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו עד שבא הקב"ה בעצמו ופירשו שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי וחוץ לדרכנו אמרתי דרך הלצה כי הקב"ה מעניש מדה כנגד מדה אם אנו רואים כעת שאין הפרנסה מצוי' כבימים הקודמים אנו יודעים הטעם בשביל שבימים הראשונים היתה הפרנסה בהיתר ולא באיסור ונזהרו מחילול שבת ויו"ט לא כן עתה בעו"ה. ותשובה זו י"ל ג"כ על שאנו רואים בעינינו זה כמה שנים שהארץ לא תתן את יבולה בהרווחה כבשנים קדמוניות ג"כ הטעם בשביל זה שמחללים שבת בעבודת האדמה ע"כ הקב"ה מונע את ברכת הארץ ועוצר טללי ברכה ואם נשאל לרבנים היושבים על מדין מדוע כעת אין הפרנסה מצוי' בעיר תיכף ומיד ידעו להשיב על כי הם מחללים את השבת בעוה"ר כי זה יודעים ושומעים מה שנעשה בעיר אבל אם ישאל אחד להם מדוע אבדה הארץ ולא תוסיף תת כחה כמו בימי קדם ע"ז לא ידעו החכמים להשיב כי הם אינם יודעים מה נעשה בחוץ ע"פ השדה כי לא יוכלו להלוך שמה חוץ לתחום ע"כ רק הקב"ה בעצמו שמלוא כל הארץ כבודו הוא יודע לפרש שע"כ אבדה הארץ בשביל עזבם את תורתי. והוספתי לפרש מה שגזרו היוונים כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל כי ע"י שניתן לישראל דרור בארץ להאחז בשדות וכרמים אשר רוב תבואות בכח שור והשור הזה שישראל חונים מחוץ לעיר ע"פ השדה באין רואה וקרנו דרכו לילך ולהזיק את נפשות בית ישראל עד שיאמר עליהם ח"ו אין להם חלק ונחלה באלקי ישראל. ונשוב לדרכנו שדרשו חז"ל על עזבם את תורתי שלא ברכו בתורה תחלה כי המפרשים כתבו שע"כ ברכת התורה לפני' מדאוריית' ובברכת המזון להיפך לאחרי' מדאורייתא ולא לפני'. משום שבמזון הגוף אין ההנאה עד שאכל ושבע ואז ראוי לברך על הטוב אבל בתוה"ק ע"ז אנו מברכים אף שאין אנחנו יודעין עדיין כלל מלימוד זה בכ"ז על אשר קדשנו וצונו לעסוק בד"ת ע"ז אנו מברכים ומהללים אבל מי שחושב את לימוד תוה"ק כשאר חכמות ע"כ לא יברך תחלה קודם שנהנה מזיוה ושבע מטובה רק יברך לאחרי' אחרי שמלא כרסו ממנה וזהו שלא ברכו בתורה תחלה מפני שלא נחשבה בעיניהם אלא כלימוד שאר חכמות כנ"ל. ובמס' נדרים דף ס"ב ארז"ל אל יאמר אדם אקרא כדי שיקראוני רבי וכו' אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא שנאמר