לוח ארז חלק א רג

ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ורומז על עניינים רוחניים וגם את הארץ כי נעמה הם עניינים ארציים ויט שכמו לסבול עול תורה וגם למס עובד לעניינים הארציים כי לדברים שמימיים לא נקרא עבד בעצם כמ"ש אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה וככה ננהג כולנו לעשות פשר דבר בין הצדדים. וזה רומז הפסוק בפרשתנו ועשית לולאות תכלת וחברת את היריעות כי המשכן הוא דוגמת כנסת ישראל ועי"כ נוכל לחבר כולם יחד אם נלך בדרך האמצעי לעשות פשר דבר בין הכתות וידוע כי מראה תכלת הוא הגוון הממוצע בין לבן לשחור וע"י דרך הממוצע נוכל לחבר את האהל להיות אחד. וזה אנו יכולים ללמוד ממצות שבת לעשות פשר דבר ולהיות כולנו אגודה אחת. וז"ש ויקהל משה את כל עדת בנ"י שאמר להם ששת ימים תעשה מלאכה ויום הז' שבת שאין הש"י מבקש ממנו לבטל מעשה הגופנית מכל וכל רק לתווך ביניהם ששת ימים גם מלאכת הגוף רק יום הז' שבת לה'. מזה ראינו גדול כחה של פשרה כנ"ל ועי"ז נוכל להקהיל כולם תחת דגל א' וז"ש הקב"ה למ"ר עשה לך קהלות גדולות בכל שבת כי ע"י מצות שבת נוכל ללמוד האחדות והפשרה להקהל באגודה אחת ולאהוב האמת והשלום

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור במדרש הה"ד טוב שם משמן טוב. ירצה בזה כי יש צדיק אשר בעת עשותו המצות צריך ללחום ביד חזקה נגד יצרו ויש צדיק גדול הימנו שכבר נתבטל ממנו היצר מכל וכל ואין לו שום חשק לעבירה ולא מניעה בקיום מצוה וזה הצדיק יכונה בשם צדיק באמת כי הראשון אשר אין אנו יודעים אשר ישאר תמיד על עמדו אחרי שצריך להתגבר על יצרו לא נוכל לקרוא לו צדיק כאמרם אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם. והנה בצלאל הי' הצדיק המעולה מסוג השני כהוראת שמו בצל אל היית כדאיתא במדרש. ושמן טוב פירשתי במק"א דקאי על גבור לכבוש את יצרו כי בשמן מושחין המלכים ע"כ השמן רמז לגבורה וז"ש המדרש על שמצינו שקרא ה' לבונה משכנו בשם בצלאל דהיינו בצל אל שאין לו שום יצה"ר למדנו כי טוב שם טוב דהיינו שאין לו יצה"ר שנוכל לקבוע לו שם עולם משמן טוב שיש לו יצה"ר וצריך לכבשו בכל עת ועונה

ויעש בצלאל את הארון. במדרש הה"ד פתח דבריך יאיר כשבקש הקב"ה לברוא את העולם נתעטף באורה ואח"כ ברא את עולמו שנאמר עוטה אור כשלמה ואח"כ נוטה שמים כיריעה וממנו למדו הצדיקים שיהיו מתחילין באור כשאמר הקב"ה ועשו לי מקדש התחיל בארון שנאמר ויעש בצלאל את הארון. י"ל ע"פ מאמרם ז"ל האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין ופירשתי בפ' כי תשא שצריך האדם להלוך כסדר מן המוקדם אל המאוחר מתחלה ירגיל נפשו במדות טובות והגונות ושוות לכל נפש וירחיק מעצמו הדברים המזיקים ואח"כ יוכל להגיע לדברים העומדים ברומו של עולם להתנהג ג"כ לפנים משורת הדין כי כל עוד שיש בו מדות פחותות המזיקות לא יוכל להיות חסיד וז"ש האי מאן דבעי למהוי חסיד ולהתנהג לפנים משוה"ד מתחלה יקיים מילי דנזיקין וכמו כן אמרו וצפית אותו זהב. טהור מבית ומחוץ תצפנו כל ת"ח שאינו תוכו כברו אינו ת"ח כי אף שפנימית הת"ח הוא קודש קדשים מ"מ גם חיצונית שלו צריך שיהי' נקי מכל מום. ובזה צריך להתחיל בדברים הנראים לכל אדם המאירים לכל רואיהם להתנהג עצמו במדה הנאה ואח"כ גם בקרבו תשכון הקדושה והטהרה רק מתחלה צריך בבית החיצון. וזהו רמז הארון כי אם הדבר המונח בתוכו הם לוחות העדות הי' קודש קדשים גם הארון הוא הצד החיצוני של התורה הוא מקודש ע"כ בצלאל התחיל במעשה הארון כי הוא המוקדם הצד החיצון וכן מצינו בהקב"ה שמתחלה ברא עולמות התחתונים שמהם נראה לעין כל גדולת וגבורת הבורא ית' ואח"כ ברא עולמות העליונים הנעלמים מעיני בשר כמו כן