לוח ארז חלק א רא

קולמסו מה שהוצרך להעבירו על ראשו ושכלו כי גם בלעדו רובא דרובא ידעו למקטנם ועד גדלם עי"כ זכה לקרני הוד: ויקהל

ויקהל משה את כל עדת בנ"י ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וגו' ופירש"י מלמד שאין מלאכת המשכן דוחה שבת. י"ל עפמ"ש במדרש שחורה אני בעגל ונאוה בסיני שאמרתי כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. כי המתחדשים אומרים שכמו כל דת ישתנה לפי הזמן כמו כן דתינו הק'. אבל באמת אחרי שכל הדתות מעשה ידי אדם המה ע"כ ישתנו בהשתנות העתים משא"כ דתנו הניתנה ממרומים הוא דבר צוה לאלף דור. והמופת לזה שלא אנו בעצמנו חקקנו לנו משפטי התורה שהרי זמן קצר לאחר שקבלו התורה עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו ואי ס"ד שהם בעצמם הכינוה גם חקרוה איך אפשר שבזמן קצר כזה בגדו בה ונזורו אחור אלא ע"כ שהם בעצמם היו עם לא בינות גוי מקרב גוי עד שהכריחם הקב"ה לקבלת התורה שלא ברצונם וא"כ מעשה העגל אף כי רע הוא בעצם מ"מ על העתיד נצמח טובה ממנו לקיום הדת אחרי שהוא מופת חותך שתורתנו לא יליד שכל העברים הוא כ"א ממקור חיים נחצבה. וז"ש שחורה אני בעגל הן אמת שנשחרתי ע"י מעשה העגל אבל עי"ז נאוה אני בסיני שרק את כל אשר דבר ה' את זה נעשה מה שנשמע מפי הגבורה לא שאנחנו בעצמנו עשינו את כל דברי התורה וחקקנו חוקותי'. ואפשר שע"ז מרמז מאז"ל פרה אדומה מטהרת טמאים ומטמאה טהורים אחרי שהפרה רומזת על העגל כאז"ל תבוא האם ותקנח וכו' כמו כן העגל הן אמת שהי' מטמא טהורים אבל יש בכחו לעתיד לטהר טמאים המטמאים נפשם באמרם שהתורה ח"ו אינה מן השמים אבל מהעגל מוכח שהתורה מן השמים א"כ היא מטהרת טמאים. וזהו ג"כ כוונת אז"ל יבא זהב כפורת ויכפר על זהב העגל כמ"ש לעיל פ' תרומה שע"כ נתנו את הכפורת למעלה ולא מצדו להורות שהתורה ניתנה מלמעלה מן השמים וע"כ הוא מכפר על מעשה העגל כנ"ל. ואפשר שזהו ג"כ כוונת מ"ר ריש פ' צו שאמר מ"ר להקב"ה. על אהרן שלא הוזכר עד כאן הבור שנואה ומימי' חביבין לעצים חלקת כבוד בשביל בניהם ולאהרן א"א חולק לומר שאף שמעשה העגל בעצמו הוא גרוע מ"מ כיון שהפרי אשר יצמח ממנו להורות שהתורה מהשמים הוא טוב ויפה א"כ ראוי אהרן שהקב"ה ימחול לו על עון העגל כיון שנצמח ממנו דבר טוב וקיים לדורי דורות. וז"ש הבור שנואה הן אמת שהמקור הי' משחת מ"מ המים היוצאים מהם הוא הלימוד שהתורה מן השמים היא חביבה ולמה לא תשא ותמחול לו. ואמנם עוד ראי' שהתורה מן השמים ממה שצוה הקב"ה שאין מלאכת המשכן דוחה שבת ואי ס"ד שהתורה נתייסדה ח"ו ע"פ שכל אנושי לפי המקום והזמן ושביתת שבת היא ג"כ רק לתת מנוחה ומרגוע לעם יום אחד בשבוע א"כ הי' השכל מחייב שבעת עשו את המשכן אשר עי"ז נתחזק כל אישיות ויסוד האומה בעת ההיא יהיו רשאים לחלל שבת למען יזרזו חוש מהר בהקמת יסוד אומה ישראלית ואם גם לא ינוחו בעת ההוא מה בכך אבל אחרי שמצות שבת הוא מאת ה' ולא ידענו סיבתו עי"ז צריכין אנו לשמרו בכל עת ועידן וז"ש ויקהל משה וגו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ולא מלבי בדיתים והראי' כי ששת ימים תעשה מלאכה וביום הז' שבת שאף מלאכת המשכן אינה דוחה שבת מזה מוכח שהמצות הם מפי ה' אשר צוה חק עולם ולא יעבור אף אם השעה צריכה לכך

ויקהל משה את כל עדת בנ"י וגו' בילקוט אמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות בכל שבת ודרוש לפניהם כדי שילמדו ממך דורות הבאים והנה מ"ר הי' נקל לו לדרוש בכל שבת כי היו רוצים לשמוע דבריו כמ"ש