לוח ארז חלק א ר

להם רועה ממינם כן הי' מנהיגם מרע"ה גדול מאד לפי ערכם ועי"כ שגו לחטוא. ואפשר שזהו כוונת המדרש חטאו בראש ולקו בראש ומתנחמים בראש חטאו בראש שאמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה כי אמרו הראש אשר יבחר ה' הוא גדול במעלה יותר מדאי והם רוצים לבחור להם ראש איש אשר כלבבם ועי"כ חטאו והש"י שילם להם שהקים להם ראשים פחותי המעלה הם מאסו בראש חשוב לרוב גדול וגבוה מעליהם ע"כ מדה כנגד מדה לקו בראש שהקים להם הקב"ה ראשים שנאמר עליהם כל ראש לחלי אבל לעת"ל יהיו ראשינו מושלמים בכל שיעבור לפניהם מלכם בענין הארצי וגם ה' בראשם גבוהים ונשאים במעלות אלקיות. ונחזור לענינינו על שהתורה היתה גבוה מעל גבוה למעלה הרבה ממדרגת ישראל ע"כ נרדי נתן ריחו וע"כ שבר משה את לוחות הראשונים אחרי שהי' מעשה הקב"ה סבור בדעתו שישראל אחרי כי רק אדם הם אינם ראויים לתורה כזו מעשה ידי ה'. וז"ש ואשברם לעיניכם בשביל שרק עיני בשר לכם לא יאות לכם לוחות. כאלו והש"י הסכים על ידו ואמר פסל לך שהלוחות יהיו בהם גם מעשה בן אדם וע"ז יהי' ראויים לערך ישראל. ואפשר זהו שאז"ל הלוחות היו טפחיים בידו של הקב"ה וטפחיים ביד משה הכוונה כנ"ל שגם ידי אדם ישלטו בהם ע"כ הלביש הקב"ה אורות התוה"ק בסיפורים גשמיים וז"כ המדרש אלו אתה יגעת בהן שהתורה היתה גם מעשה ב"א ידעתי שלא היית משברם אבל בשביל שאני חוצב להבות שנאמר קול ה' חוצב להבות אש שכל דברי כאש כולו רוחניות כאש שחורה ע"ג אש לבנה כנ"ל ע"כ שברתם ויישר כחך ששברת כמו שאז"ל שהסכים הקב"ה על ידו כלומר שהסכים הקב"ה שגם ידו תהי' בחקיקת הלוחות למען לא תהי' גבוהה התורה כ"כ מעל ישראל וא"ל הקב"ה מכאן ואילך פסל לך כמ"ש במדרש שאומר הקב"ה למלאכים אני ואתם נלך לב"ד של מטה שנא' החודש הזה לכם מסור בידכם לאל גומר עלי

לא תבשל גדי בחלב אמו. מדרש תמוה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע תן לו רשות לכתוב בשר בחלב א"ל כתב לך את הדברים האלה. י"ל עפ"מ שהקשה הפליתי ר"ס פ"ז למ"ל קרא לא תבשל לאסור איסור אכילה תיפוק לי' מלא תאכל כל תועבה עיי"ש. ולתרץ זה צ"ל כמו דאמרינן בריש קידושין מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא. ה"נ אף שמוכח כבר מל"ת כל תועבה כתבי' רחמנא בהדיא. והטעם נ"ל כיון שכתיבת ס"ת מצוה רצה הקב"ה לזכות את מ"ר לפיכך הרבה לו מצות כפי' הרע"ב ז"ל במשנה סוף מכות. והנה לך לך דרשינן להנאתך ולטובתך וא"כ ה"פ שמ"ר בקש שירשהו הקב"ה לכתוב מצות בב"ח בפירוש אף שכבר יודעים מל"ת כ"ת והשיב לו הקב"ה כתב לך הדברים האלה היינו לך להנאתך ולטובתך א"כ רשאי אתה לכתוב כי ה' חפץ למען צדקו

בילקוט מהיכן זכה משה לקרני ההוד עד שהי' כותב את התורה נשתייר מעט בקולמסו והעבירו על ראשו ומשם זכה לקרני ההוד. הכוונה עפמ"ש בפ' אין בין המודר וטוב עין הוא יבורך זה משה שנהג טובת עין בתורה שלא ניתנה אלא לו ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך מה פסולת שלך אף כתבו שלך אלא שנהג בה טובת עין. והענין בזה כי ה' רצה לנשא ולהגביה משה וזרעו שלא יכתוב התורה באר הטב לנו עד יוכל כל א' וא' ללמוד מבלעדי עזר משה שעי"ז יהי' הוא ומשפחתו לדורי דורות נשיאי ישראל כי כל דת ודין אליהם יוגש ועל פיהם ישק כל עם ישראל. רק הוא נהג טובת עין וכתב התורה מפורש באר היטב עד אשר כאו"א ביגיעתו ימצא די סיפוקו אשר יחסר לו רק מעט מן המעט שהוצרך לשאול למשה כמעשה דמקושש ובנות צלפחד אבל באמת רובה בכתב ומיעוטה ע"פ משה. והנה אמרו כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו שנאמר מגביה שפלים לכך זכה לקרני הוד. וז"כ הילקוט עד שהי' משה כותב התורה באר היטב ולא נשאר רק מעט ע"י