לוח ארז חלק א כ

כי הגוף יתאוה לדברים ארציים והנפש תכסוף למצות ולאום מלאום יאמץ והגוף כחו רב וח"ו תחלש הנשמה ותכבה אורה הנצחי ע"כ אמרו בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין שהתוה"ק מורה אותו שגם העניינים הגשמיים יעשה אותם לש"ש כמ"ש בכל דרכיך דעהו שעי"כ יחלש כח הגשמי כמ"ש בשלה"ק שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון שגם הגוף שהוא הזכר והתקיף באדם גם הוא יראה ביו"ט את פני ה' אחרי שגם אכילתו למצוה לו יחשב והנה חז"ל אמרו על קרא יקרא אל השמים מעל ואל הארץ וגו' שמים זו הנשמה וארץ זו הגוף ונקראו כן ע"ש צור ממנו חוצבו וז"ש אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ כלומר התחברות הנשמה והגוף יחדו לא תתקיים בלתי התורה והתורה הנקראת תושי' מתשת כח הגוף. והנה בעוה"ר אחרי שגלינו מארצנו כבר נחלש כח הנשמה והגוף גבר מפני שכל מעשה גופינו אינו לש"ש. אבל לעת"ל אי"ה נאמר ודאו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר כלומר גם בשרנו וגופינו גם הוא יהנה מזיו השכינה ויראה את האלקים ויאכל וישתה כמ"ש בשלה"ק ומלאה הארץ דעה את ה' כלומר שגם עניינים ארציים וגופניים יהיו לש"ש כי צדיק יאכל לשובע נפשו ועי"כ בריאה חדשה יברא ה' שרוחנו ונפשנו האומללה אשר הורדנו לעפר כבודה היא תברא בריאה חדשה וז"ש גדול יום קיבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ כלומר בעת ההיא שמים וארץ שהם הגוף והנשמה יבראו מחדש וע"ז דורש מקרא שנא' ונקבצו בנ"י ובנ"י יחדיו ושמו להם ראש אחד כלומר שלא יהי' להם רק תכלית אחד והוא חיי עוה"ב וגם בעוסקם בענייני עוה"ז עיקר תכליתם תהי' לעבוד את ה' ולזכות בחיי עוה"ב ועי"ז ועלו מן הארץ כלומר גם ע"י הארץ שהוא גשמי עלי' תהיה להם שהם מעלים ומזככים גם החומר שלהם. והנה העוה"ז נמשל ללילה בדברי חז"ל ועוה"ב ליום. והנה לע"ע שאנו בגלות בעוה"ז כשאנו עוסקים בענייני עוה"ז אין אנו זוכרים על העוה"ב אבל לעת"ל וגם קודם החטא ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כלומר בין עסקינו בענייני עוה"ז המכונים ערב ובין כשאנו עוסקים בענייני עוה"ב הנקרא בוקר יחדיו יהיו תמים והיו לאחד בכוונה לשם הש"י

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. במדרש זה יום הכפורים י"ל כי בכל השנה כולה ההבדל רב בין יום ללילה כי ביום יצא אדם לפעלו וטרוד על המחי' ועל הכלכלה ועלול לכל חטאות האדם אשר יעשה ואשם רק בלילה כאשר ישכב וירגיע מעמלו שם ינוחו יגיעי כח אז הוא, נקי מחטא אבל רק ביום כפור שכולו קודש לה' ועומדים כל היום בתפלה ועבודת הקודש אז אין חילוק בין ערב לבוקר יחדיו יהיו תמים לה'. וז"ש ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שאין חילוק והפרש בין ערב לבוקר זהו רק ביום א' המקודש בשנה זה יוה"כ

וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. איתא במדרש זהו מות ולחבר ע"ז המשך הפסוק ויהי ערב ויהי בקר יום הששי נ"ל כי רק אז טוב לאדם המיתה אם הכין א"ע במצות ומעש"ט כראוי אז ישחק ליום אחרון לעזוב את עמק הבכא ולשכון בצל שדי משא"כ אם לא הכין א"ע ופתאום יבוא אידו אז מר המות ר"ל והנה העוה"ז נמשל לע"ש כמאז"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת אבל רוב בנ"א אינם מזמינים א"ע בכ"י לנסיעה גדולה הלזו רק בבוא ימי זקנתם אז יודעים ומרגישים כי קרבו ימיהם למות ורוצים לחזור בתשובה ולתקן את אשר קלקלו כל ימי חייהם ובודאי לאנשים כאלה המות לא טוב אבל האיש הנלבב שכל ימיו בתשובה ויום המות הוא נגד עיניו תיכף מיום הולדו נמצא שאצלו לו לבד בעת שיזקין ויעריב שמשו הוא אצלו ע"ש כ"א גם תיכף בעת הילדות והשחרות לו יום הכנה וע"ש ליום שכולו שבת לזה טוב המות וזש"ה והנה טוב מאוד זה המות ובתנאי ויהי ערב ויהי בקר אם גם בקרו