לוח ארז חלק א יט

מחשבות רעות והרהורי כפירה אותם צריך להקריב מתחלה להישיר אותם ולתקנם ואח"כ פרסותיו שאר העבירות. והנה ראשי העם נקראים עיני העדה ואם הם יחטאו אז כל העם החשך יכסה פניהם כמ"ש הלך חשכים ואין נוגה לו. וז"ש וחשך ע"פ תהום ע"י מה הי' חשך ולא אור שכל העם הולכים חשכים ע"י שהחשיכה עיניהם דייקא של ישראל המה הראשים וכתבו על קרן השור הוא ההיזק בראש אין לכם חלק באלקי ישראל ע"כ נעשה הנס בנרות שטמאו כל השמנים המה הראשים אשר יטיפו שמן קודש להאיר לבני עמם ולא נשאר אלא פך אחד. כלומר רק מעט מזער אשר היו הראשים טובים וטהורים וע"כ כשגברו חשמונאים נאמר מתחלה פינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו גרות בחצרות קדשך כלומר מתחלה טהרו את מקדשך המה הראשים אשר צריכים להיות קדושים ונטמאו באפקורסית אותם טהרו מתחלה ואח"כ והדליקו נרות בחצרות קדשך שהטהורים יאירו ויזהירו בחוץ ע"פ כל העדה

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. בגמ' דפסחים פ' האשה אר"י גדול יום קיבוץ גליות ביום שנבראו בו שמים וארץ שנא' ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו ושמו להם דאש אחד ועלו מן הארץ וכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. נ' כי האדם נברא בב' ידים הימין היא רב כח ואמיץ אונים והשמאל היא יד כהה וכשל כח ולמה עשה הקב"ה את האדם ככה הלא הי' ביכלתו ית"ש להשפיע כח אמיץ לב' הידים כאחד אלא להורות בזה נתן בלבנו כי האדם צריך לבקש אחר ב' תכליות הא' הוא עמלו בעוה"ז די מחייתו וצורך אנשי ביתו. והשני' למעלה ממנה הוא להחיות את נפשו ולזרזה במצות ומעש"ט על העוה"ב. והנה לענין עוה"ב צריך האדם לעמול בכל מאמצי כחו וכל המוסיף יוסיפו לו שכר משא"כ בענין עוה"ז אדרבה צריך למעט ולצמצם א"ע שלא להיות נבהל להון לאצור כחול זהב רק ההכרח לצורך פרנסתו ושאר העת יקדיש לשמים לעסוק בתורת ה' וז"ש בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה כי מי שאין לו אמונה בהקב"ה שברכת ה' היא תעשיר הוא יבלה כל זמנו בענייני מו"מ ולא יקדיש ממנו אף רגע לשמים כי לדעתו רק בכחו ויגיעתו יעשה חיל אבל מי שאמונה קבועה בלבו שברכת ה' היא תעשיר ונושא ונותן אבל באמונה שמאמין בהקב"ה הוא יקבע ג"כ עתים לתורה. והנה הידים הם כלי המעשה ולהודיע שלענין עוה"ב צריך לטרוח בכל מאמצי כחו משא"כ בענין עוה"ז רק כמוכרח בידים רפות יעשה ע"כ הימין היא רבת כח להורות שעל עוה"ב יתן כל כחו והשמאל מורה על מעשה עוה"ז שיהי' רק ביד כהה וז"ש במשלי אורך ימים בימינה שעוה"ב יום שכולו ארוך ע"ז מורה יד ימין ובשמאלה עושר וכבוד ענייני עוה"ז. וזהו ג"כ כוונת הכתוב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ולמדו מזה במס' מנחות שתפלין בשמאל דסתם יד היא שמאל מדכתיב בתרי' ימין להדיא. ולדעתי ג"כ כוונת הדרוש כי כשאדם עוסק בתורה ובמצות שהם ענייני עוה"ב א"צ לדבר שיזכירהו בהקב"ה אחרי שכל עיקר עשייתו הוא בשביל שצוהו הקב"ה משא"כ כשעוסק בענין עוה"ז שצריך לבלתי ישכח את עושהו כמ"ש הרמב"ם ז"ל על בכל דרכיך דעהו שגם אכילתו ושתייתו תהיינה ג"כ לש"ש לזה צריך זכירה שלא יסבור אחרי שעוסק בעניינים גשמיים אין ה' לנגדו ע"כ צריך התעוררות להזכירהו בה'. והנה התפלין הם אות וזכרון לאדם שיזכור בה' ובנפלאותיו. ומזה שפיר הוכיחו דע"כ בשמאל כי נאמר אף ידי יסדה ארץ כלומר יד השמאל היא לעסוק בה בעניינים ארציים אבל ימיני טפחה שמים ימין מורה על עניינים שמימיים. והנה כשעוסק בדברים רוחניים על פי צווי הבורא יתברך א"צ לזכירה וע"כ התפלין שהם לאות וזכרון בה' הם על ידך יד הכהה מפני שעוסק בעניני עוה"ז. והנה אז"ל אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ הכוונה