לוח ארז חלק א קצח

באי עולם אף לאינם מחזיקים בבריתה היו הלוחות כתובים משני עבריהם למען בכל צד ואופן יזהירו דברי אמת וזהו מופת שמעשה אלקים המה כי מעשה בנ"א לא יהי' לרצון רק לבני אומתו ולא לכל אומה ולשון אבל הלוחות כתובים משני עבריהם זהו ראי' מהימנא שהלוחות מעשה אלקים המה. ואפשר שזהו שדרשו במס' מגילה לדעת מה זה ועל מה זה שמא עברו ישראל על התורה שנאמר מזה ומזה הם כתובים כי אחרי שד"ת מזה ומזה הם כתובים זה מורה שכל האומות מכירים כי ישרים דרכי הי ואם בכ"ז עומדים עלינו לכלותינו ח"ו אין זה כ"א באשר עזבנו את ד"ת המאירים לכל עבר וצד ואם יראו כי שם ה' נקרא עלינו וייראו ממנו אלא ודאי שהפרו ברית התורה ע"כ באה עליהם הצרה הזאת וזהו שכוונה אסתר ע"ה במאמר הנ"ל

ויאמר ה' אל משה פסל לך וגו'. בילקוט זש"ה עת להשליך אבנים בשעה ששבר משה את הלוחות נתרעם הקב"ה עליו וא"ל אלו אתה חצבת הלוחות ונתייגעת בהם לא היית משברן אני חוצב להבות שנאמר קול ה' חוצב להבות אש אתה משברן תדע מה הוא כחן אתה פסל אותן. נראה כי המלאכים נתרעמו במ"ת ואמרו מה אנוש כי תזכרנו תנה הודך על השמים כי התורה היתה כתובה אש לבנה ע"ג אש שחורה כפי' רמב"ן ז"ל בהקדמתו עה"ת כולה רוחנית ולא יאתה לבני אדם קרוצי חומר ואפשר שגם מרע"ה לא נתרצה שתנתן תורה שתהא כולה רוחנית לקרוצי חומר וע"כ חטאו ישראל בעגל עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו כי התורה על שהיתה להם גבוה מעל גבוה לא יאתה להם ע"ד שפירשתי יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם וגו' ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה כי ארז"ל אין ממנין פרנס על הצבור אא"כ קופה של שרצים תלוי' לו מאחוריו כי אם המנהיג הוא רם ונשא למאוד בלי שום חסרוני אדם אז לא ילמדו העם ממנו כי יאמרו אנו לא נוכל להגביה עוף כמוהו ומה לנו ולו ע"כ האיש אשר גם לו תאוות היצר וכובשו ומתגבר עליו הוא האיש אשר יבחר בו ה' למנהיג ולהורות ואמנם אם הי' העם בלי יצה"ר רק כולו קודש לה' אז מנהיגם הי' יכול להיות כולו קודש אבל יש לבני אדם שתי רוחות כפי' מהרש"א ז"ל בחי' אגדות בסוטה גבי עקב היתה רוח אחרת עמו שיש לבנ"א ב' נטיות רוח האלקים רוח אמת וצדק וגם רוח הבהמית היורד למטה והוא רוח התאווני. ופירשתי בזה המשנה באבות אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד ויל"ד מאי אחד דקאמר הול"ל הקב"ה אלא דע"כ אין דיין יחידי רשאי לדון כי לאום מלאום יאמץ ויש לחוש שבעת שהוא דן רוח שקר גובר בו אבל כשיש ג' דיינים אז לא ימלט שעכ"פ באחד מהם ימשול רוח האמת בעת שבתו לדין אבל הש"י שהוא יחיד ומיוחד וכולו אמת וצדק הוא רשאי ולא אנחנו וז"ש שאין דן יחידי אלא אחד בשביל שהוא אחד בתכלית האמיתי. ואחרי שיש לבנ"א ב' רוחות כנ"ל ע"כ גם המנהיג צריך שיהי' בו מעט מזער מחסרונות בנ"א וז"ש אלקי הרוחות לכל בשר אחרי שאתה ה' נתת לכל בשר ובשר ב' רוחות לעלות ולרדת ע"כ מוכרח המנהיג שיהי' איש כזה אשר יצא לפניהם ברוח חזק ואמיץ אבל יהי' לו גם חסרון שלפעמים גם יבוא לפניהם בבואם מן המלחמה יהי' הוא ראש וראשון לפניהם שזהו סימן למורך רוח כי הגבור במלחמה יהי' הראשון ליציאה ואחרון לביאה ואם יהי' מנהיגם כן בלי שום מורך ופחד אז יעמוד הוא במדרגה גבוה הרחק מהם ולא ילמדו ממנו ע"כ צריך להיות דמיון מעט להמנהיג אל העם ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה שהרועה איננו כלל מסוג ומין הצאן שהמה בהמה והוא אדם. אבל הרועה ישראל צריך להיות ממינם ומסוגם כנ"ל, ועפ"ז פירשתי תנחומא וילקוט ר"פ ואתחנן זש"ה הכל באשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא כטוב זה משח שנולד מהול שנא' ותרא אותו כי טוב