לוח ארז חלק א קצה

גערת לאומים. ואמנם לבטל טענה זו צוה הקב"ה לתת שקלים למזבח ובזה אנו מורים כי אין אנו עובדים לאלהי זהב. וי"ל בזה מ"ש במס' מגילה גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול והקדים שקליהם לשקליו הכוונה כי המן אמר אחרי שכל מגמת ישראל אינו אלא רק לכסף יכסופו והכל אצלם בערך הכסף ישקל ע"כ גם הם לא ישקלו אלא בערך כסף ואם אתן כסף תמורתם שלמתי עבורם במדה שמודדים הם אבל אחרי שישראל הקריבו שקליהם למקדש והורו בזה שאין כסף נחשב אצלם לעיקר ע"כ לא יוכל לפדות איש בכסף סיגים אשר יתן תמורתם וז"ש המדרש רבים אומרים לנפשי אלו אוה"ע שאומרים לישראל אין ישועתה לו באלקים כטענה הנ"ל. וע"ז משיבים ואתה ה' כבודי ומרים ראשי שאמרת כי תשא את ראש וכו' היינו אם אנו רוצים להרים ראשינו בכבוד אז צריכים אנו לתת כופר נפש להפריש מממונינו ובזה אנו מראים שלא רק אל הכסף נכספה נפשנו כ"א גם לדברים גבוהים. וי"ל שזה כוונת מאמרז"ל חכם לב יקח מצות זה מ"ר שכל ישראל היו עוסקים בביזת כסף וזהב והוא עסק בקבורת עצמות יוסף ויל"ד מה שייך לומר עליו בזה חכם לב. ולהנ"ל הכוונה נכונה כי הוא ידע מקדם את אשר יעשה באחרית הימים אשר יאמרו בגוים כמו שישראל נצלו את מצרים ונשאו כספם וזהבם כן לעתיד ג"כ ישראל ישמן מחלב ארצות העמים ואין להם שום הרגשה לאהוב דברים הגבוהים למעלה מכסף וזהב וכדי לבטל טענה זו ע"כ הוא ע"ה השליך כסף וזהב מנגד למען יוכל לעסוק במצות קבורת יוסף. ובזה חכם לב לבעל טענה כוזבת הנ"ל וז"ש חכם לב זה מ"ר יקח מצות כלומר יעסוק במצות שצריכים ליקח אותם בדמים כי כל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב ולמען לא יאמרו בגוים שרק לזה עיני ישראל פונות ע"כ הוא עסק במצות והראה כי אין העיקר אסיפת כסף וצבירת זהב כנ"ל. ובזה י"ל מדרש תנחומא אמר משה לפני הקב"ה שמא משאני מת אין אני נזכר עוד א"ל הקב"ה בכל שנה שקוראין פ' שקלים באלו אתה עומד שם באותה שעה כי מרע"ה ירא כי בעודו בחיים חייתו הוא יעמוד נגד הקמים על ישראל אבל אחרי מותו אולי יקומו האומות להכחיד ח"ו זרע ישראל בטענה הנ"ל וע"ז השיב לו הקב"ה אם הם יקראו פ' שקלים היינו שירימו נדבה לש"ש אז יבוטלו כל הטענות ההם כאמור למעלה נזכר משה יעמוד לנצח

עוד י"ל מדרש הנ"ל ע"פ שאלת ההוא מינא המובא במדרש כתיב בתורתכם אחרי רבים להטות ולמה אין אתם משוים עמנו בע"ז. והתשובה בזה כתבו המפרשים שלא נאמר לילך אחרי הרוב אלא בדבר ספק שיש בו נטי' לכאן ולכאן אבל בדבר ברור לנו שכך הוא האמת לא נוכל לילך אחר הרוב. ובזה פי' זקיני הח"ס זצ"ל מובא בשמו בס' ליקוטי חבר שפירש בזה לא תהי' אחרי רבים לרעות שלא לילך אחרי טענת רובא הנ"ל לרעה ח"ו להיות ככל המון הגוים בית ישראל והטעם כי לנטות דהיינו בדבר שאנו מסופקים בו איך האמת אז אחרי רבים להטות אבל לא בדבר שאנו יודעים האמת בבירור ואין בו שום צד ספק בזה אין אנו רשאין לילך אחרי הרוב. וזהו לדעתי הטעם שנאסר המנין בבני ישראל שכבר נתעוררו בו המפרשים מדוע באומות אין בהם נגף בפקוד אותם ורק בישראל נאסר למנותם. ולהנ"ל י"ל כי במנות את ישראל אז מראים שהם סומכים על המנין וכמות ריבוי אנשיהם וזה לא יתכן בישראל לסמוך על הרוב כי הם המעט נגד העמים ולא בחיל יגבר איש ישראל ע"כ בפקוד אותם יהי' בהם ח"ו נגף ע"כ יתנו לכופר נפשם וזהו כוונת המדרש רבים אומרים לנפשי הם אוה"ע שהם רבים ואומרים אין לנו ח"ו ישועתה באלקינו וצריכים לילך אחרי הרוב אבל הקב"ה הרים ראשינו באמרו כי תשא וגו' ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם היינו שבישראל אין רשאי למנות כי אין הולכין בהם אחר הרוב