לוח ארז חלק א קצד

בן דוד עד היכן כחה של צדקה א"ל צאו וראו מה פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים קרנו תרום בכבוד המשך ב' מאמרים אלו נראה עפמ"ש האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין ופרשתי בפ' הקודמות הכוונה שמתחלה קודם שיעלה מעלה ראש במילי דחסידות צריך להרחיק בתחלה מן הדברים המזיקים לאדם בעשותו אותם כמו גזל וגנבה ואח"כ פרישות מביאה לידי רוה"ק וילך מעלה מעלה ולא בפ"א אל המדרגה הגבוה מעל גבוה וכמ"ש רבינו בחיי ז"ל נלכה ונרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו שהכוונה כמו שהשחר לא יאיר כ"א לאט לאט וע"ז נאמר המאיר לארץ ולדרי' עליה ברחמים שאלו הי' אור השמש יוצא בפ"א הי' מעוור עיני האדם ע"כ מתחיל להאיר מעט מעט ופירשתי ג"כ האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות הכוונה ג"כ כנ"ל כי יש מדות ומעלות אשר ראוי לכל אדם לילך בהם והם כמו האבות לתולדות שאר המדות התרומיות עד"מ העניוות וכדומה הם האבות לתולדות שאר המדות ואח"כ ילך לבטח דרכו עד שיקרא חסיד וז"ש לקיים תחלה מילי דאבות ופי' המאמר שור שהקריב אדה"ר קרנותיו קודמין לפרסותיו כי הקרן של שור הוא רק להזיק לא כן הפרסה אף שהוא מגחת בבעיטה אבל ג"כ רב תבואות בכח שור ומתחלה צריך להרחיק הדברים המזיקים לגמרי ואין בהם שום תועלת ואח"כ יקדש את עצמו גם במותר לו אבל באמת האדם יכול לקדש גם מדותיו הפחותות כגאוה וכעס וכדומה בהשתמשו בהם לש"ש ע"ד שאמר יהודא בן תימא הוי עז כנמר וכו' ופי' הב"י ז"ל אע"פ שאלו מדות גרועות המה מ"מ איש הבינים גם את אלו יכול לקדש ולהגביה בעשותו אותם לש"ש ואת המותר יחרים. והנה אחת מן המדות הפחותות הוא החמדה לאסוף ולאצור ממון כי הוא חמדה ותאוה גרועה מאד כי יצבור ולא ידע מי אוספם ובא עי"ז לכמה עבירות חמורות וכ"ז ע"י שחשוקיהם כסף ואדניהם נחשת ובכ"ז גם את זו המדה הרעה יוכל להעלות אם יפריש ממה שחנן לו ה' ע"י טרחו ועמלו חלק ליתן לצדקה אז גם המדה הפחותה ההיא לא תתן מגרעת בערכו אחרי שיאסוף ממון לפרנס מהם עניים מרודים וכי יראה ערום וכסהו ופירשתי ע"ז אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו וגו' לא ירד אחריו כבודו כי נפשו בחייו יברך כי הוא יודע לברך ולתת כח לנפשו ע"י חייו בעשירות. והנה קרן הוא רק להזיק כנ"ל והוא כינוי למדות הפחותות באדם וע"ז שאל מרע"ה את הקב"ה במה תרומם קרנן של ישראל ר"ל המדות הפחותות שבהם במה ירוממו וינשאו אותם והשיב לו בכי תשא את ראש היינו שיתנו צדקה בממונם ואז גם למדה זו יתר שאת ויתר עז וזהו ששאלו ג"כ לשלמה עד היכן כחה של צדקה ותשובתו בצדו קרנו תרום בכבוד שאף הקרן שדרכו לילך ולהזיק והוא אסיפת הממון ובכ"ז ע"י שיעשה בו צדקה אז גם הקרן הזה ירום ולכבוד ולתפארת יהי' לו ותתהפך המדה הרעה לטובה כנ"ל

כי תשא את ראש ב"י ונתנו איש כופר נפשו וגו' ולא יהי' בהם נגף וגו'. במ"ר הה"ד רבים אומרים לנפשי וגו' אלו האומות שנאמר המון עמים רבים ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי שנתת לי הרמת ראש שנאמר כי תשא את ראש. נראה הכוונה כי הטענות שטוענים צוררי ישראל עלינו הוא שאומרים שאנו רק אוהבי ממון וכל מגמתנו רק אהבת הבצע ואין לנו שום אהבה אל המדינה שאנו גרים בה רק לנצל את העמים שאנו שוכנים בתוכם וכ"ז מקנאתם שרואים ב"ה כי ישראל עושה חיל אושר ועושר וקובץ על יד סגולות מלכים ע"כ מקנאתם נולדה שנאתם אבל אם היינו עניים ח"ו לא היו שונאים אותנו. ויש להמליץ ע"ז כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה היינו ע"כ הם כופרים ומכחישים שיש לנו נפש איש מרגשת אהבה אל המדינה היא עשרנו ומעמדנו הטוב. אבל אם היינו ח"ו רשים ודלים לא היינו שומעים