לוח ארז חלק א קצג

אמרו באבות הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה ופי' במ"ש דוקא ג' דברים יחד צריך להסתכל שאם יזכור את זה לבד מאין בא שמעפר יסודו אז יטעה בדעתו לומר כי עפר הוא ואל עפר ישוב למקום רמה ואין דין וחשבון בשאול אשר יבוא שמה ע"כ צריך ג"כ לחשוב שאעפ"כ לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה עי"ש. א"כ הי' מקום לטעות שמ"ר בשביל שהי' כ"כ שפל ועניו בדעתו וזכר מאין בא א"כ ירופף עמוד אמונת תחה"מ ח"ו וע"ז אמר איש זה משה שנאמר והאיש משה עניו מאד כלומר אע"פ שהי' עניו מאד בכ"ז גם הוא לא ידע שנקבר לנצח כי ידע באמונה שעוד חי' יחי' בתחה"מ והטעם באמת כי הקרא מסיים מכל האדם אשר על פני האדמה וצ"ל ל"ל הך אשר ע"פ האדמה ידענו כי האדם ע"פ האדמה ולא בשמים ממעל ולא בארץ מתחת אבל רמז בזה כי זהו טעם עניוות משה כי המתגאה אם יחשוב בדעתו שעוה"ז הוא רק עולם עובר ופרוזדור בפני עוה"ב למה יתגאה בכבודו אשר יש לו בעוה"ז אחרי שהוא רק אהל עראי משא"כ העניו האמיתי הוא לרוב פחיתות אצלו העולם העובר ע"כ הוא עניו בדעתו וזהו כוונת הכתוב והאיש משה עניו מאד מכל האדם והטעם אשר על פני האדמה כלומר כל האדם המתגאה יחשוב בלבו שרק ע"פ האדמה בארץ הנשמה הלזו משכן כבודו ולא יאמין בעולם אחר לא כן עבדי משה רבע"ה הוא ידע שלא ע"פ האדמה עיקר חיותו כ"א בעוה"ב ע"כ מה יתגאה והמן לא ידע זאת שהוא סבר בדעתו הנפסדה כי במות אדם שאול תבלעהו לנצח ע"כ שמח שהירח הזה הוא לרעה על ישראל ח"ו ולא ידע כי בז' באדר שמת בו באותו יום עצמו נולד לחיים אמתיים חיי עוה"ב כי זרח השמש בעת בא שמשו

והנה ארז"ל במס' שבת אמר הקב"ה למשה בשביל שמיעטת א"ע התורה תקרא על שמך שנא' זכרו תורת משה עבדי הכוונה כי באמת יש מקום לטעות שח"ו לא הקב"ה צוה למשה את התורה והמצות רק הוא הי' זח בדעתו וגדל דעה ח"ו והמציא בלבו את המצוות האלו למען השתרר על ישראל. והנותן ביותר מקום לטעות הזה אם אנו קוראים את התורה בשם תורת משה ידמה ח"ו שהוא ממקור בינתו הרוה לנו תורה ומצות אבל אחרי ידענו ענותנותו הגדולה של מ"ר שלא ביקש גדולה לעצמו אין כאן מקום לטעות אחרי שאין לו שום תכלית לכבודו ע"י התוה"ק למה יכזב בדברי שקר להוציא ח"ו מלין מלבו בשם ה' אחרי שהכבוד היוצא מזה לסחי ולמאוס בעיניו. וזהו הכוונה אחרי שמיעטת את עצמך וידוע לכל שאתה עניו כ"כ ושפל רוח ימאס כבוד א"כ התורה תוכל להקרא על שמך בלי מקום לירא שיטעו ח"ו לומר משלך היתה. והנה כשראה מרע"ה שגם אחיו אהרן ישרת בכה"ג הי' מאוד מתיירא שעי"כ יאמרו המכחישים שהוא רודף אחרי הכבוד המדומה ע"כ הוא רוצה להיות מלך ומחוקק ואחיו כהן גדול כדי שמשפחתו תהי' גברת כל הממשלה ועי"כ ימאסו ח"ו בתורה כמו שבאמת היו מתרעמים ע"ז קרח ועדתו ואמרו משה מלך ואחיו כ"ג כידוע. ע"כ כשא"ל הקב"ה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע לו שעי"כ שגם הוא ממשפחתו יבוא לגדולה כזו יתן מקום למכחישים לטעות כנ"ל. וע"ז השיב לו הקב"ה הלא התורה שלי היתה ונתתי' לך שתקרא על שמך בשביל שידעתי שאתה עניו כנ"ל ואין מקום לטעות ע"כ גם בזה שאהרן הוא כ"ג אין מקום לטעות כי ידוע שמרע"ה לא ביקש גדולה וכבוד לעצמו וזאת התורה אשר שם משה לפני בנ"י הוא עפ"י ה' יתברך: כי תשא

בגמ' ב"ב. א"ר אבהו שאל משה את הקב"ה במה תרומם קרנן של ישראל א"ל בכי תשא את ראש וא"ר אבהו שאלו את שלמה