לוח ארז חלק א יח

מלאכתו ודרכו לא כן אם ראינו בעינינו איך חיבר היוצר אופן בתוך אופן אחת לאחת יחדיו תמים אזי אף שאין אנו אומנים בכ"ז אחרי שראינו אופן התחברותם דא לדא והאיך קרב זה לזה אף שאין אנו מלומדים באומנות הזה אנו מבינים אותו מאחר שראינו חלק כחלק יחדיו נצמדו ואם הי' רוצה הקב"ה שיבין האדם כל סתרי תעלומות הבריאה הי"ל לברוא מתחלה את האדם והוא בעיניו יראה אופן בריאת העולם ומלואו אחד באחד יגשו עד שיחדיו יהיו תמים אבל הש"י לא עשה כן כ"א בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ תבל ומלואה רק לבסוף כשכבר נגמרה הבריאה כולה אז ברא את האדם עד שהוא מצא כבר את כל הבריאה בתכלית השלימות ולא ידע אופן התחברותם ומדוע עשה ה' כן שיהיו חוקות שמים וארץ בלי הבין אותם האדם הלא רק כדי שיקיימו את התורה שנקראת ראשית כלומר שהיא רק התחלה מבלי יכולת לאדם למצוא סופה ותכליתה כאשר כינו אותה מים שאין להם סוף וכמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד ע"כ כדי שיהי' נוח לקיים את התורה אף שהיא רק ראשית ואין קץ לה ככל תכלה כי רחבה מצותך מאוד ע"כ בראשית ברא אלקים את השמים וגו'. וזהו כוונת מאז"ל הנז' שלא בא להוציא הכ' מפשוטו כ"א ליתן טעם לדבר למה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ולא את האדם תחלה הוא בשביל התורה וכו' כדי שיקיימו את התורה אף שאין מבינים טעמה ונימוקה כאמור

ובמדרש ואהי' אצלו אמון שעשועים יום יום ר"ה רבה פתח אמון פדגוג אמון מכוסה אמון מוצנע. וי"ל הכוונה כי יש הרבה מצות שאין אנו יודעים טעמם וגם מצות אשר אין נהוגים כעת בהיותנו בגולה ולא ימלט שיקופח ממנו מה שנוכל להרויח מהמצות האלה אחרי אמרם ופערה פיה לבלי חק למי שמשייר אפילו חק א' וע"כ צ"ל דתורה רצתה במצות לגדל אותנו על ברכי התורה ומוסר כפי הפנימיות והכוונה העטופה במעשה המצות שאל"כ מה נעשה בזה"ז שבטלו ממנו כמה מצות מלעשותם בפועל אע"כ שכוונת התורה על המדות שנלמוד מהם ע"י המעשה וע"כ בזה"ז שבטל ממנו המעשה בפועל עכ"פ המדות היוצאים מהמצות נוכל ללמוד מהם בכל זמן ועידן וע"ז אמרו כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וזהו כוונת המאמר אמון פדגוג התורה מרמזת כוונת בעשיית המצות לגדל ולאמן אתכם על מבועי התורה והיראה וללמד מהם הנהגות ומדות ישרות ועי"ז ואהי' אצלו שעשועים יום יום כלומר בכל עת וזמן אף בזמן שאין ביכלתם לקיים המצות בפועל בכ"ז תוכלו לשעשע בה והמופת לזה כי באמת אין אנו יודעים טעם המצות למה נתן לנו הקב"ה כל כך מצות אחרי שאין לעצמותו צורך מהם אע"כ שהם לטובתינו וזהו אמון מכוסה ומוצנע

וחשך על פני תהום במדרש זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם ואמרו כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל. י"ל הכוונה כי אם ישראל חוטאים ח"ו אין לירא עדיין שח"ו תשתכח התורה מישראל כי כ"ז שראשי העם עומדים על המצפה ומזהירים את העם ומוכיחים אותם עוד יש תקוה שישובו ורפא להם אבל היונים שבקשו להשכיחם תוה"ק שמו פני מגמתם שראשי העם מנהליו ומאשריו יהיו מתעים ואז אם כל ראש לחלי אז בודאי כל לבב דוי. והנה השור יוכל להזיק ברגל בבעיטה וגם בראשו בנגיחת קרניו. וזה י"ל כוונת אומרם ז"ל שור שהקריב אדה"ר קודמין קרנותיו לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס כי כשזובח יצרו מתחלה צריך להשגיח שלא יהי' לו שרץ במוחו המה מחשבות רעות ודעות נפסדות המעבירים את האדם מדעת קונו ואח"כ צריך להרחיק העון התלוי בשאר אברי הגוף כלי המעשה. וזהו קרנותיו הוא ההיזק המגיע ע"י ראשו על ידי