לוח ארז חלק א קפז

חסר כן המצוה אם אדם נותן צדקה לא יחסר ולחבר אל זה סיפא דקרא ותורה אור י"ל כנזכר דאימתי לא יחסר גם בעוה"ז אם התורה אור לו שהיא מאירה לו דרך הצדקה שעושה לש"ש לא כן כשאינו עושה לש"ש. והנה המבחן לזה אם הוא עושה צדקה לש"ש או לא הוא אם אינו עוסק רק בצדקה אז י"ל שעושה כן רק בשביל שיתעשר משא"כ כשעוסק בצדקה ובגמ"ח שע"ז לא נאמרה ההבטחה שיתעשר ובכ"ז הוא עושה מזה מוכח שגם צדקתו עומדת לעד לש"ש וזהו כוונת מדרשם חכם לב יקח מצות זה מ"ר שכל ישראל נתעסקו בביזת מצרים והוא נתעסק בעצמותיו של יוסף לקוברם דלכאורה מה חכמה היא זו ליקח מצות ולהנ"ל ניחא כי בודאי גם ישראל שלקחו ביזת מצרים קיימו מצוה כי ה' צוה כן דברו נא וישאלו איש מאת רעהו וגו' אבל אינו מוכח אם עשו כן, לש"ש לקיים צווי הש"י כי אפשר עשו בשביל שיתעשרו על ידי הביזה אבל מרע"ה שהתעסק ג"כ במצות קבורה שאין מתעשרין ממנה מוכח שגם כשעסק בביזה עשה ג"כ לשם שמים וזהו חכמה שלו שלקח מצות כלומר שלא הסתפק במצוה אחת רק יקח מצוות שתים שזהו מורה על טיב כוונתו. ואולי זהו כוונת אז"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול ע"י ישראל י' אלפים ככרי כסף לפיכך הקדים שקלי ישראל לשקליו כי בודאי המן רצה בי' אלפים ככר כסף לעשות מהם צדקה ולחלק לעניים אבל לא הי' כוונתו לש"ש רק לעשות נקמה על ידם משא"כ ישראל ששקלו שקליהם בודאי לש"ש כוונו כי א"א שכוונתם להתעשר שהרי כולם נתנו בשוה וא"א שיהי' כולם עשירים ובע"כ שכוונתם במחצית השקל רק לש"ש ע"כ עדיפא דידהו משל המן. ובדרוש לפ' זכור שחל בח' באדר אמרתי כדברים האלה הנה היום הזה מוטל החוב עלינו לזכור מעשה עמלק כמ"ש זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' ויזנב בך כל הנחשלים ודרשו רז"ל שזרק את המילות כלפי מעלה אבל העיקר בזכירה זו למען ללמוד האיך נוכל לעמוד נגד עמלק ורעיו הקמים להרוס חומת הדת וכמו כן החוב עלינו לזכור היום מיתת מרע"ה אחרי שביום אתמול הי' היום אשר בו שקעה שמשו אבל לא להספיד אותו אחרי שיום שבת היום ובפרט שעל מרע"ה אין לבכות ולקונן עוד אחרי שצדיק הזה במיתתו קרוי חי ועודנו עומד ומשמש לפני ה' כמ"ש ויתמו ימי בכי אבל משה אבל נזכור את מ"ר למען נלמוד ממנו איך ובמה נוכל לעמוד נגד עמלק ואמרו רז"ל כשמת מרע"ה אמרו העליונים תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב הנה בתחלת שליחותו של מרע"ה נאמר וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל וכבר אמרתי בזה בפרשיות הקודמות כי נרמז לו על אומתנו שנמשלה לסנה הנמוך ושפל מכל האילנות כמו כן ישראל כי אתם המעט מכל העמים וכמו הסנה כל הנוגע בו יכאב לו כמו כן כל הנוגע בישראל לא יצא נקי ואף שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו הקב"ה מצילנו מידם וזהו הסנה בוער באש ובכ"ז איננו אוכל אבל האמצעי לזה הוא האחדות אשר בין ישראל זה המקיים אותנו נגד כל הקמים עלינו והמילה הוא לאות אהבה ואחדות בין כל העם החתומים בחותם אחד ע"כ עמלק זרק המילות כלפי מעלה כי רצה לבטל האחדות מישראל וזהו שאמרו תורה צוה לנו משה מורשה רק אז נוכל להנחיל את בנינו אחרינו התורה למורשה קהלת יעקב אם נהי' כולנו כאיש אחד חברים באגודה אחת וי"ל בזה משארז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול כסף על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו כי מדת האחדות יש לה קיום גדול ע"י מצות מחצית השקל כי ע"י שנאמר בה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט עי"כ הושוו כולן להיות כאחד כי רוב המחלוקות מקורו ע"י שהאחד גבה מחבירו אבל אם כולם שוים שלום ביניהם וזהו שהקדים שקליהם לשקליו כלומר שע"י האחדות