לוח ארז חלק א קפד

בת שמים היא ואני נתתי' לך. ולפי"ז שהכפורת מורה על שיש בתורה סתרי תורה וסודות צפונים וחטא העגל בא על שלא האמינו בסתרי תורה כנ"ל ע"כ אמרו יבוא זהב הכפורת ויכפר על זהב העגל שהכפורת הוא תיקון על חטא העגל כנ"ל ובל"ג בעומר אמרתי מה שאז הוא הלולא דרשב"י כי הטעם של ימי הספירה הוא כמ"ש ז"ל שמכינים עצמנו לקבלת התורה והנה אחר שעברו ל"ב יום מהספירה והוא ב' שלישים ממ"ט יום אמרינן רובו ככולו. ויש להמליץ ע"ז ושלישים על כולו היינו שני שלישים הם כמו כולו ומה שבאמת צריך עוד הכנה הוא עבור חלק הנסתר שבתורה כי לתורה העלית כבר הי' די בהכנת ל"ב יום אבל לקבלת תורה הנסתרת שהוא קודש קדשים צריך הכנה יתירה ע"כ ביום ל"ג הוא יום הלולא דרשב"י אחרי שעתה מתחיל ההכנה עבור הנסתר ורשב"י הוא מרא דרזין ובעל חכמה הנסתרת ע"כ ביום זה יהולל וישובח ויזכר שמו לברכה וזה יש לרמז גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך היינו ג"ל עיני התורה הנגלית די לה בהכנת ג"ל יום אבל מכאן ואילך מתחלת ההכנה למה שלא ראתה עין בשר וזהו ואביטה נפלאות מתורתך הוא חלק הנסתר

ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעי' כפתורי' ופרחי' ממנה יהיו. ופרש"י ז"ל מקשה שהי' מרע"ה מתקשה בה א"ל הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאלי'. הכוונה י"ל בהקדם מ"ש סוף קהלת דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות כולם מרועה אחד נתנו עיי' ברבה וילקוט שם וברבה פ' בהעלותך ותנחומא שם דרשו כדרבנות כדור בנות מה הכדור הזה מקלטת מיד ליד כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' ובתנחומא שם נטועים כתיב מכאן שאסור לקרות בספרים החיצונים וברבה וילקוט דרשו קרא דבתרי' ויותר מהמה בני הזהר כל המביא ספרים חיצונים לתוך ביתו מביא מהומה לביתו ונ"ל עפמ"ש אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה כי צדיק נקרא מי שכובש את יצרו וישר לב הוא אשר לבו חלל בקרבו ואין בו עוד נטיי' כלל אל הרע. והנה הצדיק שצריך ללחום את מושל אף שגם עיניו ישתוקקו לראות אור בהיר בכ"ז קשה לו כימים של צער לבקש את ה' וע"ז אז"ל לפום צערא אגרא לא כן הישר לב עליו נאמר שמחה לצדיק עשות משפט כי אין לו שום נטיי' אל הרע. והנה כתיב הזורעים בדמעה ברנה יקצורו וז"ש לצדיק והוא שיש לו עוד נטיי' לרע אצלו האור רק כדמיון הזריעה שבצער הוא שרוי אבל לישרי לב שאין להם יצה"ר להם שמחה היא עבוד את ה' ואמנם עיקר הסיבה שהצדיק צריך ללחום ביד חזקה נגד יצה"ר ברצותו לקיים מצות ה' הוא בשביל שהתורה רק מקובלת לנו מדור אל דור ע"כ מכניס היצה"ר ספק ח"ו באמיתת הקבלה אבל אם הקב"ה בכבודו ובעצמו יהי' נגלה עלינו ונראה בראי' חושית כי ה' דיבר כל התורה והמצוה אז בלי ספק כמו במעמד הר סיני ענו כל ישראל יחדו כל אשר דבר ה' נעשה כמו כן היינו אנחנו שמחים לעשות רצון קוננו בלי שום סירוב כלל וכלל והי' גם לנו שמחה עשות משפטי ה' אמת וז"כ המדרש בשביל שדברי חכמים ככדור בנות ההולך מיד ליד שמשה קבלה ומסרה ליהושע והוא מסרה לדור אחר דור עי"כ נטועים היינו דומים לזריעה שנאמר בו הזורעים בדמעה והנה אז"ל ור"מ היכי גמר תורה מאחר ומשני ר"מ רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק כי בודאי מי שאין לו שום נטייה אל הרע ובטוח שלא יחטא לזה הרשות נתונה ללמוד גם חכמות חיצוניות כמ"ש מכל מלמדי השכלתי וידוע כי כל אדם יש לו תכונה רעה ונקראה קליפה כי הוא דומה לקליפת הפרי שנזרקת ע"כ ר"מ שהי' טהור וקדוש כ"כ עד שקליפתו זרק שכבר השליך וזרה הלאה את הקליפה שלו