לוח ארז חלק א קפג

לקח אותה אמר המלך שלא ליתנה לך אי אפשר שהרי אשתך לפרוש הימנה איני יכול אלא בכ"מ שתהיו עשו לי קיטון קטן שאהי' עמכם כך אמר הקב"ה לפרוש מן התורה א"א שלא ליתנה לכם א"א אלא עשו לי דירה שאדור אצלכם זש"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. הכוונה כי לימוד תורה בלי יראת שמים היינו שלומד את התורה רק כמי שלומד שאר חכמות לימוד כזה אינו מועיל כלום כיון שאין לו מורא מפני נותן התורה ית"ש בודאי לא יכבד את דברי' ומצותי' ויעבור עליהן ע"כ ראשית חכמה יראת ה'. והנה מי שנושא את בת המלך כ"ז שהוא שרוי בפלטון המלך ורואה את המלך ביפיו והדרו בודאי הוא מכבד אותה כראוי לבת מלך משא"כ אם עוזב את בירת המלך ירא המלך אולי ישכח את בת מי לקח ויזלזל בכבודה הראוי לה ע"כ אמר המלך שהוא ידור תמיד אצלם למען תהי' מורא המלך על חתנו. כמו כן התורה היא יחידה לא יחליף האל ולא ימיר דתו ואם הקב"ה אינו שוכן בתוכנו יש לחוש פן יזלזלו בכבודה ח"ו ע"כ אמר הקב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ונאמר את מקדשי תיראו שע"י המקדש מורא שמים שוכן עלינו ואז נכבד אותה כחין ערך בת מרומים

ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. ובילקוט יבא זהב כפורת ויכפר על זהב העגל. נ"ל עפמ"ש בעה"ט ויקחו לי תרומה תורה מ' רומז על התורה שניתנה במ' יום. והנה כ' כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ופי' המפ' ז"ל כי תורה הנסתרת בסוד ה' ליראיו נקראת תורת ה' והנעלה לנו נקראת תורתו שהוא תורת האדם ובנסתר צריך להיות רק חפצו ומה' יערה עליו רוח ממרום ל"כ הנגלה החיוב על כל אדם להגות בה יומם ולילה ונ' שהתורה הנסתרת נקראת ג"כ תורת חסד כי הדברים הפשוטים מחויב כאו"א ללמדם ולא נקרא חסד אבל הלימוד בנסתר אינו מן החיוב לכל אדם רק בתורת נדבה כמו שאם האשה שאינה חייבת בת"ת לומדת נקראת תורת חסד כמ"ש המפ' ע"פ פי' פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה שהאיש המחויב בת"ת היצר רוצה לבטלו ע"כ פותחין במילי דבדיחותא שעי"כ ילך ממנו היצה"ר אבל האשה שרק תורת חסד על לשונה ואינה מחוייבת אין היצה"ר מחזר אחרי' לבטלה ע"כ אין צריכה לפתוח במילי דבדיחותא רק תיכף פי' פתחה בחכמה. ולפ"ז י"ל ויקחו לי תרומה שהוא התורה כפי' בעה"ט הנ"ל מאת כל איש היינו כל איש כקטן כגדול מחויב בלימוד תורה הנגלית אבל אשר ידבנו לבו מי שנדבה רוחו אותו לעזוב הבלי העולם מאתו תקחו גם את תרומתי היינו תורת ה' הנסתרת. עיי' בהקדמה מ"ש ע"פ צהר תעשה לתיבה. ומ"ש תורה מ' היינו טעמא כי בוודאי ללימוד תורה הנגלית לא הוצרך מרע"ה לשהות בהר מ' יום כי בזמן מועט הי' יכול ללומדה אבל בשביל הנסתרות אין חקר ואין סוף הרמוזים בתוה"ק לזה הוצרך מרע"ה להתמהמה מ' יום אבל ישראל בעת העגל לא האמינו רק בנגלה ולא בנסתר ע"כ אמרו כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו למה בושש כ"כ ע"כ עשו מה שעשו בחשבם שלא ישוב אליהם עוד. והנה מה שבארון הי' הכפורת והכיסוי למעלה ולא מן הצד כדרך ארונות שלנו הוא לרמז שהתורה יש לה תוך ופנימית א"א להתחקות על שרשה וגנזי' אלא אם יערה עליו רוח ממרום רוח הקודש כמלא פי פך שמן קודש עיי' לעיל פ' ויצא על מאמר הילקוט בפ' ויצק שמן על ראשה. וכיון שהתורה יש בה רמזים וסודות אשר נגלים רק למי שרוה"ק שורה עליו זהו מופת חותך שהתורה מן השמים שאלו היתה ח"ו מעשה ידי אדם לא היו צפונים בה סודות נעלמים וז"ש ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ולא מן הצדדים. וזהו העדות אשר אתן אליך שזה מופת שהתורה