לוח ארז חלק א קפב

כמאמר הרמב"ם ז"ל בכל דרכך דעהו היינו גם בעניני העוה"ז אם יהנה רק לצורך ובכוונה לש"ש גם הוא לצדקה לו תחשב כאמרם שכר מצוה מצוה גם השכר שנועל הוא ג"כ מצוה וז"ש ויקחו גם מה שיקחו לעצמם ליהנות בם אם יקחוהו לי כפירש"י לשמי אז לתרומה תחשב וז"ש כ"מ שנאמר לי היינו שעושה לש"ש בין בעוה"ז ובין בעוה"ב יוכל לעשות כן. ובתנחומא א"ר לוי כשהכניס שלמה את הארון לבית המקדש הרטיבו כל העצים והארזים שהיו שם ועשו פירות שנאמר שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו והיו הולכין ועושין פירות ומהם היתה פרנסה גדולה לפרחי כהונה עד שעמד מנשה והכניס את הצלם לבית ק"ק ונסתלקה השכינה ויבשו הפירות שנאמר (עמוס א') ופרח לבנון אומלל הכוונה כאמרם שע"י ביהמ"ק ירדה שפע לעולם בכל הדברים הנצרכים אל בנ"א ליהנות בהם כי ע"י שראה הקב"ה שהם משתמשים בדברים לצורך גבוה עי"כ ברכם ה' ברב הון מכל דברים הנצרכים להם וע"י שראה העם שע"י המקדש יבוא להם השפע הי' מחזיקים באמונה ידי הכהנים המשמשים בבית אלקינו ברגש כי הם הכלי מחזיק ברכה אבל מעת בעוה"ר שבתו כל אלה מעת ההוא הוסר ג"כ כל משען לחם ומשען מים מהת"ח אחרי שאין רואין עוד השפע שבא על ידם ואעפ"כ הוא כן כאמרם כל העולם ניזון בשביל חנינא בני אלא שטחו עיניהם מראות וזהו הפירוש כשהכניס שלמה את הארון לבהמ"ק עי"ז נתברכו כל העצים וארזים שבעולם שנאמר שתולים בבית ה' הכוונה אותם השתולים שם יפריחו פועל יוצא לשני ג"כ האחרים העומדים בחצרות אלקינו זהו עוה"ז שדומה לפרוזדור ועי"כ היתה פרנסה גדולה לפרחי כהונה המשמשים לפני ה' משא"כ כשהעמיד צלם בהיכל אז בטל השפע כנ"ל וי"ל בזה השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תתמכני התפלל שישיב ה' כל התשועה שיהי' לישראל יהי' על ידו ועי"ז רוח נדיבה תתמכני כנ"ל

במס' סנהדרין א"ל האי מינא לר"א אלקיכם כהן הוא שנאמר ויקחו לי תרומה כי קברי' למשה במאי טבל א"ל באש דכתיב כי הנה ה' באש יבוא. נ' כי ארז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שנאמר וסביביו נשערה מאד כי עם האדם הבינוני אין הקב"ה מדקדק כ"כ רק באדם גדול שצריך ביותר לכלכל דרכיו ולשמור שלא יבוא לידי חילול השם ח"ו ע"כ ענוש יענש וכמ"ש במק"א לפרש פ' כי עונותי עברו ראשי כי אפילו מה שלא חטא בפועל רק עלה במחשבה לפניו ועבר ראשו ג"ז נחשב לו לעון עיי"ש. משא"כ לשאר בנ"א מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ע"כ נאמר כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל קנא כי האש בטבעו לכלות אותם הגופים מהר אשר בהם כח האש בטבע משא"כ אותם הגופים שאין בהם כח האש בטבע אין האש מכלה כ"כ מהר. כמו כן הש"י אינו מכלה בחמתו להעניש בדקדוק רק אותם האנשים אשר אש ה' נוססה בם. וז"ש ה' אש אוכלה כמו שהאש אוכל ביותר הדברים החמים כמו כן הש"י הוא קנא ונוקם רק אצל הצדיקים אשר אש ה' בוערת בלבם ע"כ מצינו שמרע"ה נענש על עבירה קלה שאמר שמעו נא המורים או על שהכה הסלע. וידוע כי הכהנים הם קפדנים ורגזנים. וז"ש ההוא מינא אלקיכם כהן הוא כלומר רגזן וכמו הטובל נטהר מטומאה כמו כן מי שמחפאים עליו דבר לזות שפתים והוא מטהר א"ע מהחשד נאמר עליו שטבל ונטהר ע"כ אמר כי קברי' למשה כלומר שהמיתו בשביל דבר קל במאי טבל כלומר במה יוכל לנקות א"ע ומשיב לו באש כנ"ל כי ה' אש אוכלה ורק לצדיק נוקם ה' כי שגגות נעשים לו כזדונות ומדקדק עמו ביותר

במדרש אמר הקב"ה מכרתי לכם את תורתי אף אני נמכרתי עמה משל למלך שהיתה לו בת יחידה בא בן מלכים