לוח ארז חלק א קפא

ולחנן על מי שהמרה כנגדו והיא תפארתו ע"כ כשאנו חוטאים למרות עיני כבודו ית"ש אם יובא לבית דין אז לא הי' לנו מקום מנוס אחרי שמרדנו ופגענו בכבוד ממ"ה לא הי' רשאים ושלטאי' השופטים להיות רחום בדינינו כי יאמרו עליהם שגם הם כבוד השם קל בעיניהם אבל אחרי שהקב"ה הוא בעצמו המלך שנתן דת והוא בעצמו ג"כ השופט הוא יכול לוותר על כבודו. וז"ש כי ה' שופטינו ד' מחוקקינו אחרי שהוא השופט והוא עצמו המחוקק ע"כ צפינו לישועה שהוא ברחמיו יושיענו ואל זה כוון גם ד"ה ע"ה באמרו משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה בקום למשפט אלקים ודרשו ז"ל מתחלה יראה ולבסוף שקטה כי מתחלה סברה שהקב"ה ישים שופטים בארץ שהם ידונו על כל דבר פשע מי שפגע בכבוד שמים ע"כ יראה כי השופטים אין לאל ידם להיות רחום בדין כנ"ל אבל שקטה בקום למשפט אלקים בעצמו ובכבודו ועי"כ יושיע לענוי ארץ סלה וז"ש הנה אנכי שולח מלאך לפניך ולא אני בעצמי ובכבודי אשב על כסא משפט ע"כ צריך זריזות וזהירות יתירה שלא תמרה כנגדו כי אם אני אלך בקרבך ואני מחוקקיך ושופטך אוכל לשאת עון ופשע אבל הוא לא ישא לפשעכם: תרומה

ויקחו לי תרומה בילקוט כ"מ שנאמר לי יש בו ברכה י"ל עפמ"ש במדרש פ' נשא גדול השלום שלא מצא הקב"ה כלי מקבל ברכה אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום הכוונה כי יש ברכות גופניות כמו עשירות ובריאות הגוף וריבוי בנים אבל המה אינם התכלית האמיתי רק אמצעיים להגיע על ידם למבוקש האמיתי והוא כי התכלית האמיתי הוא להיות במדות שלמות וישרות טהור עינים ונקי כפים שלם עם ה' אלקיו והולך בדרכיו והברכות הארציות הן מסייעות להגיע אל ברכות הנפשיות כי ברבות הטובה יחי' בלי דאגה באין מחריד ומפריע ויפנה כל מחשבותיו ומזמותיו אל השמים מעל ולפ"ז לא מצינו דבר א' שיהי' תכלית וגם אמצע כי העשירות הוא רק אמצעי והיראת שמים וכדומה מהמדות הישרות אינם רק תכלית ולא אמצעי לא כן השלום הוא ברכת גופני כמ"ש ואכלתם לחמכם לשובע ונתתי שלום בארץ ופרש"י שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום הרי שהוא אמצעי להגיע על ידו לתכלית השלימות אבל גם הוא השלימות בעצמו כי הוא מדה טובה שאין למעלה הימנו כמו שנשתבח אהרן אוהב שלום ורודף שלום והנה כלי הוא כינוי אל האמצעי כי הכלי אינו תכלית כ"א סיבה כי אין בו צורך לעצמו כ"א להשים בו חפציו או כלי מעשה לעשות בו כל מלאכת מחשבת וז"ש לא מצא הקב"ה כלי שיהי' סיבה וגם מקבל ברכה דהיינו שתהא הברכה בעצמה התכלית לא מצינו זה אלא גבי שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן כי השלום יתן עוז וכח לעשות חיל ביראת ה' כל היום וא"כ הוא אמצעי וגם ה' יברך את עמו היא הברכה בעצמה כ"ז הוא נמצא בשלום וי"ל עפי"ז יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך כי החיל הוא הסיבה לכבוש ולשמור ומה ששומרים בארמנות הוא התכלית בעצמה וז"ש יהי שלום בחילך היינו האמצעי וגם בארמנותיך התכלית בעצמו. והנה מי שיודע ליהנות ממתנת ה' עושר וכבוד בדרך הנאות והנרצה זה השיג ע"י העושר לא לבד אמצעי אל התכלית כ"א זאת הברכה בעצמה ורש"י פי' לי לשמי וז"ש כל מקום שנאמר לי היינו שלוקח לש"ש אז יש בו ברכה לא לבד שהלקיחה הוא כלי ואמצעי כ"א שהוא מחזיק גם את הברכה בעצם

ויקחו לי תרומה. בילקוט כ"מ שנאמר לי בין בעוה"ז בין בעוה"ב הכוונה