לוח ארז חלק א קפ

בהאי עלמא ליכא וגמולו ישלם לו בעלמא דקשוט אלא שהש"י מלוה לו הכסף לראות אם הוא פקיד נאמן ומפרנס את האביונים אז הוא מניח לו ואם הוא אכזרי נוטל ממונו ממנו וז"כ הדרוש אחרי שה' רק מלוה לחונן דל את הכסף והזהב ולא שזהו שכרו על מעשיו כ"א גמולו בעל גמולות ישלם לו כמשכורתו בעוה"ב א"כ אחרי שהכסף איננו שלו לא יהי' לעני כנושה

ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו הכוונה כי בודאי מהראש שבעדה ממנו ילמדו וכן יעשו לילך בדרך הישר אבל אם הרב בלבדו צדיק וישר והזקנים ות"ח שבעיר אינם עושים כמעשהו אז לא ילמוד העם מהראש וראשון אדרבה ילמדו מהזקנים ות"ח לעשות כמעשיהם ולא יהינו לעשות כהרב כי יאמרו שהוא בגדר קודש קדשים ואין להביא ראי' ממנו אדרבה נלמוד מהת"ח שבעיר ונעשה כמעשיהם וז"ש ונגש משה לבדו אל ה' והם היינו הזקנים הנזכרים בפ' שלפ"ז אם הזקנים ות"ח שבדור לא יגשו א"כ יהי' אז עליית משה וקדושתו לא יועיל כלום לעם כי בוודאי והעם לא יעלו עמו רק אם גם הם הזקנים יגשו אל ה' אז יש לקוות כי גם העם יעלו עמהם

ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים וגו' ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה וגו' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. י"ל שמרומז בזה מ"ש במד"ת והובא במפ' דתורה שבכתב קבלו ברצון אבל על תורה שבע"פ כפה עליהם ההר כגיגית והנה בודאי על מה שלא קבלו ברצון ל"ש לומר נעשה ונשמע דקדמו פומייהו לאודנייהו שזהו מורה על רצון טוב בלב שלם ובנפש חפצה ע"כ מתחלה ויספר לעם את כל דברי ה' הוא תורה שבע"פ ואת כל המשפטים אלו י"ג מדות ודינין שהתורה נדרשת בהן ע"כ לא אמרו רק נעשה בהכרח אחרי אשר צוה ה' אבל ויקח משה את ספר הברית והוא תורה שבכתב אז אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ברצון גמור כנ"ל

כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע י"ל ע"פ אמרז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במ"ב והוא משום דעל ג' דברים העולם קיים וחד מינייהו על הדין דאם אין חק ומשפט איש את רעהו חיים בלעו ע"כ המקיים את הדין נמצא מקיים את העולם והוא שותף להקב"ה כמו שהוא בראו יש מאין כן הדיין צדק מקיימו. והנה כתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ותנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזיר העולם לתהו ובהו נמצא ישראל ע"י קיומם את התורה והם מקבלים לשמור את המצות בזה הם מקיימים את העולם וכתיב בדבר ה' שמים נעשו ובעשרה מאמרות נברא העולם הרי שהעולם נקרא דבר ה'. וז"ש כל הוא התבל ומלאה אשר דבר ה' כלומר אשר נעשה ונברא בדבר ה' נעשה אנחנו ישראל נוכל לעשות ולקיים את העולם שהוא דבר ה' ע"י ונשמע אם נשמע בקול תורתו

השמטה הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך וגו' כי לא ישא לפשעכם עפמ"ש בישעי' כי ד' שופטינו ד' מחוקקינו ד' מלכינו הוא יושיענו כי כשהמלך נותן דת שכל העובר עליו ידון כאלו המרה את כבוד המלך כשיחטא אדם נגד דת הזה ויובא דברו לפני השופט אשר יהיה בימים ההם אז השופט צריך לדון בתוקף הדין ואינו רשאי לרחם כי אם הגה לרחם בדין זה יחשד שגם בעיניו קל כבוד המלך ע"כ אינו מקפיד כ"כ על מי שפגע בכבוד המלך ע"כ צריך להזדרז ביותר שלא לחמול ולא לחוס ולרחם על החוטא כ"א יקוב הדין את ההר לא כן אם הנידון יובא לפני כסא המלך בעצמו שהוא ידין עליו אחרי שבו בעצמו אין מקום לחשד כזה כי מי יחוש על כבודו חוץ ממנו ע"כ לו נאה ולו יאה לרחם