לוח ארז חלק א קעז

כוננת מישרים שני מיני מצות המישרים ארחותם ועי"כ לא הוצרך לנהוג עמם ע"פ דין דוקא כ"א משפט וצדקה דין ורחמים ביעקב אתה עשית. ובתנחומא עוד שם ועוז מלך משפט אהב וכו' כל העוז והשבח והגדולה והגבורה של ממ"ה הוא ומשפט אהב בנוהג שבעולם מי שהוא בעל זרוע אינו רוצה לעשות דבריו במשפט אלא מעביר על המשפט חומס וגוזל וכו' אבל הקב"ה משפט אהב הוי ועוז מלך משפט אהב. הכוונה עם משרז"ל בפ' לולב הגזול על שונא גזל בעולה משל למלך שהי' אומר תנו מכס למוכסין אמרו לו הרי הכל שלך א"ל ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל וזהו כוונת הכתוב ועוז מלך אע"פ שכל העוז והגדולה והגבורה והעשירות לא משלנו אלא משל הקב"ה ומי שהוא בעל זרוע היינו אדון הזרוע שהוא רק ברשותו כמו העבד לאדון הוא מעביר על המשפט אבל בהקב"ה אינו כן אלא ומשפט אהב ונתן טעם לזה כי עי"כ משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ילמדו ביעקב לעשות איש את אחיו צדקה ומשפט וי"ל בזה משנה דאבות תן לו משלו שאתה ושלך שלו שנאמר כי ממך הכל ומידך נתנו לך הכוונה שלא תתן מה שהגיע לידך בגזל אלא רק משלו תן היינו מה שהגיע לידך ע"י הקב"ה אע"פ שאתה ושלך שלו וכן אמר דוד המע"ה כי ממך הכל אע"פ שהכל ממך ולא שייך גזל גבך אעפ"כ ומידך רק מה שקבלנו מידך זה נתנו לך

ואלה המשפטים. אמרו חז"ל ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני הוצרך ללמדנו זאת כי החוקים והעדות ניחא שניתנו בסיני אבל מה טובן של משפטים הכא הלא אותם השכל מחייב לעשות עד שכל גוי ואומה גם אשר לא נגה עליהם אור תורה יש להם משפטים טובים ובכ"ז הורה לנו שגם אלו מסיני. ובאמת טעמא בעי כמו ששם בעל הגדה השאלה הזאת בפי חכם מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' וגו' כוונתו על משפטים כנ"ל אלא שבאמת ר' חנניא ב"ע השיב מענה כולל לשאלה זו באמרו רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות ופי' הרע"ב ז"ל כגון שקצים ורמשים שנפשו של אדם קצה בהן כמו כן נוכל לומר על המשפטים בכדי שנקבל שכר ע"ז. ומצינו כן במד"ר פרשתנו אר"י אמר הקב"ה לפי שהרביתי לכם דינין אני מרבה עליכם שכר והזהרתי אתכם על כל מצות שהוא חייכם כוונתו כנ"ל אע"פ שהמצות האלו הן חייכם ובלעדם לא תוכלו לחיות חיי המדינות בכ"ז כדי להרבות לכם שכר אני מזהיר אתכם ע"ז. והנה שכר בעוה"ז יש לנו במצות כאלו בקיימנו אותם כי על ידן תקום הנהגת חיינו וע"כ שכוונת הבורא ית' על שכר עוה"ב ופי' בזה מארז"ל אין לך כל מצוה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלוי' בה שנאמר בכיבוד ובשלוח הקן למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך הכוונה כי מצות אלו לא הי' הקב"ה צריך לצוות עליהם כי האדם בעצמו יאהב לעשותם כי יש לו שכר אמיתי כי כשרואין בניו שהוא מכבד לאבותיו ממנו ילמדו לעשות כמוהו לכבדו ג"כ בעת זקנותו כמ"ש למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך וע"ז נאמר שכר מצוה מצוה כי המצוה בעצמותה נותנת שכר לעושי' ואעפ"כ צוה ה' עלי' כמו על שאר מצות בבטחון שכר ע"כ ראינו שיש עולם הנשמות ששם יקבלו שכרן עבור זה כי אין כוונת ה' על שכר עוה"ז כי שכר בעוה"ז בלא"ה יש וא"כ מוכח מכאן תחה"מ כלומר אם גם כבר מתו לא מתו מכל וכל כ"א עודנם חיים. וז"ש אין לך מצוה שמתן שכרה בצדה כלומר תלוי ודבוק בטבע בה השכר ואעפ"כ היא מצוה וע"כ תחיית המתים תלוי בה. וי"ל בזה משפטי ה' אמת צדקו יחדו כי משפט ה' בעולם הזה לא יצדק בעיני האנשים כי ראינו צדיק ורע לו וכו' אבל כשנדמה לערכו משפט עוה"ב וידענו כי משלם לשונאיו אל פניו לטורדו מעוה"ב אז צודק דין הקב"ה גם בעוה"ז וזהו משפטי ה' משפט עוה"ז ועוה"ב צדקו יחדיו