לוח ארז חלק א קעד

זהב י"ל ע"פ מה שאמרו רז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כי אמרו כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים ולא אמרו כל המתענג בשבת להורות נתנו כי בודאי אם אדם אוכל ושותה והתענג במעדנים ביום ש"ק יערב לו מאד להתענג להעלות עשן הקיטור או לילך לבתי המשתה ושחוק וכדומה מה שהוא בודאי עונג לאדם אבל אע"פ שהאדם מתענג בזה מ"מ השבת בעצמו אינו מתענג מזה ע"כ אמרו שלא די בשיתענג האדם א"ע בשבת ושבת עצמו יהי' עצב כ"א צריך לענג את השבת שגם השבת יהי' שמח בשמחתנו. והנה השמירה מלעשות מלאכה מזה בודאי השבת מתענג כמו כן תהי' הזכירה לקדשו מה שמתענג בתענוגים יהי' ג"כ להנאת השבת. וזהו זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. או י"ל כי עובדי ע"ז אומרים שהקב"ה לרוב גדלו אין משגיח בעצמו בתחתונים כמו מלכותא דארעא יש לו משרתים העומדים תחתיו להשגיח על בני המדינה כן הוא לדעתם ג"כ בהקב"ה שהוא בעצמו אינו משגיח ח"ו רק מסר עבודה זו לשמש ולירח ולמזרות השמים אבל באמת טענה זו בטלה כי נאמר אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים והוא כי כל העמים אשר כל חייהם חיי גופני אינם ראוים שהקב"ה בכבודו ובעצמו ישגיח בהם אבל לא בית ישראל שאנחנו גם חיינו הגופני הוא עבודת הבורא ית"ש כמ"ש בכל דרכיך דעהו ע"כ ראויים אנו שהקב"ה בעצמו ישגיח עלינו והמופת ע"ז כי אנו אוכלים בשבת ויו"ט והוא בודאי מעשה גופני ובכ"ז נאמר ואכלת לפני ה' אלקיך שגם הנאותינו הם לש"ש וכיון שכן שאין בנו שום תואר גופני לבד ראוים אנו שהקב"ה בעצמו ישגיח עלינו וע"ז נאמר זכור ושמור בדבור א' נאמרו כמו שהשמירה מעשות כל מלאכה הוא בודאי לכבוד ה' כי אין לנו בו תכלית והנאה אחרת אדרבה צער לנו כמו כן הזכירה שהיא אכילה ושתי' ג"כ תהי' לש"ש. וזהו כוונת המשורר שמור וזכור בדבור א' השמיענו אל המיוחד והורה בזה שגם הנאות הגוף יהיו לש"ש ע"כ אינו גנאי להקב"ה שמשגיח בעצמו ובכבודו עלינו רק ה' אחד ושמו אחד ואין אחר עמו רק לבדו משגיח אין זה גנאי אדרבה לשם ולתפארת ולתהלה. וזהו שאנו אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואעפ"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואין זה פחיתות לכבודו הרם והנשא והטעם כי ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו' כלומר גם בכחותינו הגופניים תעבוד את ה' ע"כ ראויים אנו שישגיח בנו ובזה י"ל ילקוט (פ' שמיני רמז תקכ"א) ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו אמר להם משה אותו יצר העבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום בשם שהוא יחידי בעולם כך תהי' עבודתכם מיוחדת לפניו שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם וגו' מפני מה כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים וגו' עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה' הכוונה כפי הנ"ל שמה שהש"י משגיח עלינו ביחוד בהשגחתו הפרטית מה שלא עשה כן לכל גוי הוא מפני שאנחנו בנ"י יודעים לקדש עצמנו ולשעבד כל תאוות לבבנו ותענוגי גופינו לכבוד שמו ית' ע"כ אין השגחתו עלינו נחשב לפחיתות כבוד ח"ו וז"ש להעביר היצה"ר והתאוות רק להיות ביראה ובעצה א' שגם מעשה הגופני יהי' פונה לשם ה' והטעם כשם שהוא יחידי שמשגיח עלינו ביחוד ובפרטות לא ע"י שליח רק הוא בכבודו ובעצמו ית' כך תהי' עבודתכם מיוחדת לפניו שתייחדו גם מעשה הגופניית לש"ש אם עשיתם כן אז וירא אליכם כבוד ה' מה שהש"י נראה אליכם בהשגחתו המיוחדת לא לפחיתות יחשב רק אדרבה לכבוד הוא לה' כי כשישראל מתנהגים באופן זה אז הם ראוים לשתדבק בהם ההשגחה האלקית כנ"ל. וז"ש אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם ויש לכם תורת אל חי המורה לכם את הדרך שגם בחייכם הגופניים תוכלו לעבוד את ה' ע"כ לא תעשו לכם אלהי כסף. ויש לומר באופן אחר דאיתא בש"ס כשבא הקב"ה ליתן את התורה