לוח ארז חלק א קסח

רם ה' ואין כבודו להשגיח על התחתונים כ"א על השמים כבודו להשגיח וע"ז נאמר לא יהי' לך אלקים אחרים לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כי הם יומרוהו למזמה ירוממו את כבוד ה' ית' למען יוכלו לעשות את אשר יזם לבם בהיות שהם מסלקים ממנו ההשגחה ע"כ אמר לא יהי' לך אלקים אחרים ולא תשא ותרומם שם ה' אלקיך לתכלית השוא והשקר לתור אחרי עיניך באמור אין רואה ואין משגיח ח"ו ובאמת כבודו ית' להשגיח אף בתחתונים כי אם נניח שהקב"ה משגיח רק לפי כבודו אז גם שמים ומלאכי מעלה לא יזכו בעיניו כי הם גם הם שפלים ונבזים בערך אל הש"י הבלתי בעל תכלית א"כ כמו שמשפיל עצמו הש"י להשגיח בעליונים כמו כן משגיח גם בתחתונים כי אין דבר בעולם שיהי' לפי ערכו ראוי להיות מושגח מהש"י וז"ש רם על כל גוים ה' הם אומרים על השמים כבודו אבל להשגיח על הארץ אין זה כבודו וע"ז השיב מי כה' אלקינו המגביהי לשבת שבתו הוא כ"כ גבוה מעל גבוה עד שהוא צריך להשפיל לראות גם בשמים א"כ אין חילוק בין שמים לארץ שכמו כן משגיח בארץ כן פי' בע"ק ז"ל. והנה לענין אמירת הקדושה הוא לכאורה גדל דעה לומר שאנו מקדשים את השם הנכבד כמו שמקדישים אותו בשמי מרום הלא מלאכי מעלה המשיגים את גדלו יכולים להקדישו אבל אנו חלושי הראות האיך נוכל להקדישו אבל התשובה לזה שהקב"ה ברוב גדלו הוא נשגב ונעלם כ"כ עד שהמלאכים ג"כ אין להם השגה להקדישו כראוי רק שהקב"ה בחסדו מקבל מהם קדושתם אף שאינם משיגים אותו כמו כן מקבל הוא באהבה את קדושתנו אף שאנו חלושי ראות והשגה. והנה החילוק בין קריאה לאמירה הוא כי אמירה היא פה אל פה בקרוב שהאחד מבין את רעהו מה שהוא אומר על בוריו אבל קריאה הוא מרחוק ששומע רק קול דברים אבל אינו מבין אותו על בוריו לאמיתו כי המרחק רב ביניהם וע"ז נאמר להורות שגם המלאכים קצר מצע השגתם וקרא זה אל זה ואמר קדוש ר"ל כשהם אומרים זל"ז קדוש אף שפה אל פה ידברו בחיתוך שפתים בכ"ז אינה רק כמו קריאה מרחוק שאינה מובנת על בורייה כמו כן אמירתם איננה רק קול דברים וכיון שהם ג"כ אין משיגים על בוריו ובכ"ז מקדישים ליוצרם אנו ג"כ אף שאין אנו משיגים אפילו כמוהם נוכל להקדישו וז"ש נקדש את שמך בעוה"ז העכור כמו שמקדישים אותך בשמי מרום ואם יקשה בעיניך הדמיון הזה מה דמות נערוך לתחתונים אל העליונים ע"ז בא כמשיב ככתוב ע"י נביאך וקרא זא"ז ואמר קדוש היינו שהם ג"כ אינם משיגים השגה ברורה רק כדמיון קריאה כנ"ל. ובזה יבואר מאמר הנ"ל כי המלאכים אמרו כי לאשר התורה עמוקה מאד ואין אדם קרוץ מחומר יכול להשיגה ע"כ לא יאתה לתת את התורה לבני אדם אבל התשובה הוא כנ"ל כי לפי עומק המושג בהערוך לעינינו כבוד ה' ותורתו גם המלאכים אף שגבהה השגתם בכ"ז אינם ראויים אל התורה אשר אין קץ לעומק מושגי' ע"כ כשאמרו המלאכים מה אנוש וגו' תנה הודך על השמים אמר לו הקב"ה אחוז בכסא כבודי כלומר אם תאחוז ותעריך את הדבר לפי ערך כבודי החזר להם תשובה כלומר אותה התשובה בעצמה שהם משיבים עליך אותה בעצמה אתה יכול להחזיר להם כי גם הם קצרי השגה לפי כבוד התורה ועומק השגתה. ועפ"י ההבדל הנז' בין קריאה לאמירה יש לפרש ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר כי מ"ר אף שהי' רם ונשא וגבוה מאוד במעלותיו ומדותיו התרומיות בכ"ז באשר הוא אדם ילוד אשה לא הי' ראוי מצד עצמו להשיג השגה גדולה כזו שהש"י ידבר עמו פא"פ כאשר ידבר איש אל רעהו כי לית דין בר נש יכול למסבל כמ"ש כי לא יראני האדם וחי רק הי' ראוי ע"פ מדותיו שה' מרחוק יראה אליו ויקרא לו אבל שידבר אליו פא"פ את זה לא זכה אלא בשביל ישראל על שהי' צריך לשלוח איש אשר