לוח ארז חלק א קסה

באש הגדולה מתוך הסנה ענותנותו בעצם וזהו ג"כ בזאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכולות ר"ל אם קומת המורה דרך גבהה למעלה אז שדי חכמתו יניקו לעמו פרי טוב המשמח אלקים ואנשים. ואמנם מרע"ה לרב ענותנותו לא הי' יכול לנהוג נשיאותו ברמה כ"כ ע"כ לא יראו ולא חתו מפניו ועשו מה שעשו ובזה פירשתי מ"ר פ' תשא כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם הה"ד יישח אדם וישפל איש אדם אלו ישראל שנאמר אדם אתם איש זה משה שנאמר והאיש משה עניו מאוד ואל תשא להם הכוונה כנ"ל כי תשא את ראש בנ"י ותגביהנו מעלה לא לכבוד עצמו תעשה כן רק לפקודיהם בשביל אותם שהם פקודים ושמורים תחת ידו צריך אתה לנשאו ולנטלו וזה התנצלותו של משה בעבור ישראל שחטאו בעגל וישח אדם אלו ישראל ע"כ הושחו והושפלו ישראל שנאמר עליהם ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם כמו שהצאן צריך לרועה אשר ינטלם וינהלם כמו כן ישראל צריכים לרועה נאמן אשר יביאם בחזקה ובשביל וישפל איש זה משה שנאמר והאיש משה עניו מאוד ע"כ תשא ותמחול להם. ולפ"ז במקום שאין מכבדים כראוי את הרב ומורה הוא לאות ולמופת שאינם רוצים לשמוע בקול ה' א"כ מה להם לכבדו בשביל שיהיו דבריו נשמעים אדרבה בזה הם רוצים שלא יהיו דבריו נשמעים. וזהו נכלל בכח אמרם ז"ל כ"מ שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב שנאמר אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' הכוונה כנ"ל כי במקום שמכבדים אח ה' אז חולקין ג"כ כבוד לרב שיהיו דבריו נשמעים אבל במקום שיש חילול ה' שכבוד שמים אינו נחשב בעיניהם שם גם לרב אין חולקין כבוד שנאמר אין חכמה ואין תבונה ואין עצה במקום שכל המעלות האלו ישנם במורה שלהם ובכ"ז אין נחשבים למאומה זהו לאות לבני מרי שגם לנגד ה' המה. וזהו אמרם ז"ל בפ"ק דגיטין על הפסוק הסר המצנפת והרם העטרה בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם אין המצנפת בראש כ"ג אין עטרה בראש כל אדם. מלבד מה שפרשתי כבר שאם יבזו את הת"ח העומד בראש העדה לא אותו הם מבזים כ"א א"ע הן מבזים ומורים בזה שאינם יודעים להעריך ולהוקיר דבר מה רק את הכסף והזהב אבל אם מוקירים אותו אז הם מורים שהם אנשי בינה יודעים להכיר ערך דבר חשוב וזהו אם אין המצנפת בראש כ"ג שמסירים ממנו יקר גדולתו אז אין עטרה בראש כל אדם את עצמם הם מקטינים ובוזים. וי"ל עוד עפמ"ש בשעה שקבלו ישראל את התורה ניתן לכל א' וא' מישראל שני כתרים א' עד נעשה וא' עד נשמע והם הכתרים עול תורה ועול מלכות שמים ואחרי שביררנו כי מי שמסיר המצנפת מראש כ"ג ואינו רוצה לכבדו כראוי זהו אות ומופת שמבקש לפרוק ממנו עול תורה ע"כ יפה אמרו בזמן שאין המצנפת בראש כ"ג אין עטרה הוא כתר מלכות שמים בראש כל אדם. והנה בקרא דיחזקאל נאמר הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת הגבוה השפל והשפלה הגבה ודרשו ז"ל שם פ"ק דגיטין אמרו מה"ש לפני הקב"ה זאת להם לישראל שהקדימו נעשה לנשמע אמר הקב"ה לא זאת להם לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל וצ"ל למה אמרו מה"ש בשבחן של ישראל דוקא מה שהקדימו נעשה לנשמע. ונ' ע"פ הנ"ל לפמ"ש לפרש מאז"ל בשעה שאמר דהע"ה זמירות היו כי חוקיך אמר הקב"ה אתה קורא לר"ת זמירות חייך שאתה נכשל בדבר שאפילו תינוקות של ב"ד יודעים בו שנאמר ולבני קהת לא נתן עגלות כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו ואיהו נתן עגלות שנאמר וירכיבו את הארון על עגלה חדשה וכבר נתקשה המהרש"א ז"ל מה זו מדה נגד מדה ופירשתי במק"א וכעת נ"ל כי החילוק בין ד"ת לזמירות הוא כי זמר נאה אף שנהנה בו השומע בעת שמעו בכ"ז אחרי שמעו לא יהי עוד בו רושם הזמר. לא כן ד"ת אף שהם ג"כ צריכים להיות ערבים לשומעיהם בכ"ז אין זה העיקר כ"א ונשמע קולו בבואו אל הקודש ובצאתו