לוח ארז חלק א קסב

שנאמר והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל ואין הרמת יד אלא העמדת גלגל חמה. י"ל הכוונה כי יש להפליא מדוע אנו מתאבלים עוד היום על העדר מרע"ה מאתנו הלא נאמר ויתמו ימי בכי אבל משה. ונ"ל דאדרבה הך קרא מסייענו כי כמו שכל דבר לפי מה שיש בו מעלות ושלימות נקרא תמים כן העת וזמן ימי חיינו לפי מה שנעשה בו דברים טובים ומועילים נקרא הזמן תמים משא"כ אם יבלה הזמן בדברים לא יועילו אז הזמן והימים לא יקראו תמימים. וע"כ אמרו במדרש צדיקים כשהם תמימים כך שנותיהם תמימים ר"ל אחרי שהם ממלאים הזמן בדברים מועילים ע"כ שנותיהם תמימים ולא חסרים יקראו. והנה אם אנו מתאבלים עוד היום על מ"ר כוונתינו להלהיב בלבנו אש תשוקה לאחוז במדותיו היקרות וא"כ הימים ההם אשר בהם נשתדל להיטיב עצמנו בודאי תמימים יקראו וז"ש ויתמו כלומר נעשו שלמים ותמימים הימים האלה אשר אנו בוכים ומתאבלים על מרע"ה. והנה סילוקו של צדיקים שתים רעות עשו עמנו הא' שנסתם ממנו המעיין אשר ממנו שאבנו מי התורה אבל החסרון הזה יוכל להמנות בהיות שכתבו רוב דבריהם עלי ספר א"כ תורתם מורשה לנו עדי עד לא תאבד לנצח אבל החסרון היותר גדול הוא כי בעוד הצדיק בחיים חיותו ואנו רואים תהלוכתו והנהגתו מזה אנו לומדים כמה הלכתא גברוותא ומדות טובות וישרות כמש"פ מארז"ל נתקשה משה במנורה עד שהראה לו הקב"ה באצבע וזה מעשה המנורה שהמנורה רמז לת"ח המאיר באור תורתו והעיקר הוא מעשה המנורה שהת"ח יהי' בעל מעשים טובים ובעל הנהגות טובות ומדות ישרות וממנו ילמדו וכן יעשו ובזה יאיר מנורת תורתו לכל אנשי העולם. א"כ במות הצדיק הוא חסרון לא יוכל להמנות כי את זה לא נוכל ללמוד מהספר אשר כתב. וזה נראה כוונת מאז"ל גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה זו מיתתן של צדיקים ובודאי אמת שזו מכה גדולה. אלא שנתן טעם לזה על אשר אבדנו תורתם אשר לא כתבו בספר ולא נוכל ללמוד מהם רק כ"ז שהם בחיים חיותם. והנה הנביא אמר שמש צדקה ומרפא בכנפי'. כי כל כאב וכל מכה אם יעבור עלי' זמן הרבה תחבש ותרפא והשמש הוא המשנה ומחליף את הזמן. וז"ש שמש צדקה וטובה יש לה שהיא מביאה מרפא לכל מכה בכנפי' שהיא תעוף מאתנו משא"כ המכה של מיתת צדיקים לעולם יכאב בנו וגם תמורת הזמן לא יתן תחבושת למכה זו אם גם תורתם כתובה עלי ספר הנשאר לנו מ"מ תורת חייהם בכל מהלכם ומובאם היא אבדה שאינה חוזרת וע"ז אמרו משה רבינו העמיד גלגל חמה כלומר אם גם השמש בצדקתה ובתנועתה תביא מרפא לכל נגע. אבל על העדר מרע"ה עמדה החמה כאלו לא התנועעה מאז ואנו עומדים עד היום כאלו היום נעדר מאתנו והטעם לזה כי אם גם תורתו הכתובה לנו למורשה אבל אחרי והי' כאשר ירים משה ידו הגדולה עושה חיל להורות לעם באצבע ללמוד מהנהגותיו ומתהלוכות מעשיו הטובים וזה נאבד מאתנו ע"כ לא תוכל העת לרפאות שבר זה על נקלה: יתרו

ויאמר יתרו ברוך ה' וגו'. בילקוט גנאי הי' למשה ולס"ר שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר ברוך ה' אשר הציל י"ל כי מתחלה לא רצו לברך ולהודות על הנסים שנעשו להם כי יש גם גריעותא שהנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו אבל ז"א כי נגד זה נתוסף זכות ג"כ שע"י הנס יכירו כל באי עולם כי לה' המלוכה וזהו כשבא יתרו שהי' מתחלה אדוק לע"ז וע"י ששמע הנסים פנה עורף אל הע"ז ובא להסתופף בצל קודש תחת דגל אמונת ה' מזה נתברר להם שבאמת צריכין לברך על הנסים כי על ידיהם נתפרסם גדולת ה':