לוח ארז חלק א טז

ולא נס ליחה שהוא מטעם האמור. ונ"ל שזה נכלל בכח מאז"ל משה מן התורה מנין שנא' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה בשג"ם בגימטרי' מש"ה מלבד מ"ש בזה במק"א י"ל ע"פ הנז' ע"פ מ"ש יראת ה' תוסיף ימים וגם את מספר ימיך אמלא ואי' במד"ת וזאת הברכה צדיקים ימיהם מתים ואין הם מתים כפי שכשהחמה זורחת מברכים יוצר המאורות וכששוקעת מברכים המעריב ערבים והיינו שהאדם ע"י דאגות ותאוות זמניות יוכל לכלות כח החיות שבו קודם זמנו ח"ו כי באמת יום המות מיום הולדו כלומר ביום הולדו ניתן לו כח כמה יוכל לחיות בדרך הטבע אבל אם הוא ע"י תאוותיו ודאגותיו מכלה את כחו וחילו הוא מת קודם זמנו ח"ו ולא יוכל למלאות שנותיו וימיו ע"כ מרע"ה זכה למלאות מאה ועשרים שנה על שהי' תמים במעשיו וצדיקים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים כמאז"ל במדרש. והנה מי שגופו ותאוותיו העיקר אצלו לא יוכל למלאו' שנותיו כי התאוות המה בעוכריו אבל מי שהוא גבור הכובש את יצרו זוכה לזקנה כמ"ש ואם בגבורות שמונים שנה מי שיש לו שני גבורות היינו גבורה גופניית בטבעו וגם גבורת כבישת היצר הוא יזכה לזקנה ולפ"ז מי שהגוף אצלו רק טפל הוא אין לו מלחמה המתשת כחו ע"כ יוכל לזכות לזקנה וז"ש לא ידון רוחי באדם לעולם לא לעולם צריך הרוח והנשמה לדון וללחום עם הגוף כי יש עצה לזה ע"י שיחשוב שגם הוא הבשר שהבשר והגוף אינו עיקר רק גם וטפל ואז באופן זה והיו ימיו ק"כ שנה והנה בתחלה רצה הקב"ה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאינו קיים שיתף עמו מדה"ר וכ' בשל"ה הק' ובתו"ח שע"כ הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שהם נידונין עפ"י מחשבתו של הקב"ה שרצה לברוא העולם במה"ד ופירשו בזה מ"ש הקב"ה בי' הרוגי מלכות כך עלה במחשבה לפני עיי"ש. והיינו טעמא שהצדיקים נידונין במה"ד מפני שאין להם יצה"ר ע"כ שמץ עון קל כל שהוא כבד מנשוא. וז"ש בתחלה רצה הקב"ה לברוא במדה"ד היינו שאר הברואים שאין להם יצה"ר המה יכולים לעמוד בדין משא"כ לבסוף היינו כשברא את האדם עם יצה"ר והוא א"י לעמוד בדין שיתף עמו מדה"ר. וזהו ההמשך ולכל היד החזקה כנ"ל היינו בשביל שלא הי' לו יצה"ר לא תש כחו ומטעם זה ג"כ בראשית ברא אלקים במדה"ד אותן שאין להם יצה"ר כאמור

עוד י"ל בסמיכות סוף התורה לתחלתה דכבר כתבנו בטעם שלא יקום עוד נביא כמשה דהלא יותר טוב שיקום מורה כמוהו ללמדנו את אשר נעשה אלא דבאמת הש"י חפץ שבנ"י מעצמם ומשכלם ישיגו גדולתו ית' ויהי' להם בחירה לעשות הטוב ואם יהי' להם מנהיג ומורה כמרע"ה אז לא יהי' להם זכות אם ילכו בדרכי ה' ע"כ מנע הש"י ממנו מנהיג נאמן כמרע"ה ואעפ"כ יעבדו את ה' ויהי' להם זכות להרבות שכרם. וזהו ג"כ הטעם למה ברא הש"י מתחלה את השמים ואת הארץ ואח"כ את האדם שעי"כ אומרים המתפקרים שהעולם קדמון וברא א"ע ח"ו ומכחישים במציאות הבורא וגדולתו ית' ולמה לא ברא מתחלה את האדם ואח"כ שמים וארץ ומלואה ואז בעיניהם יראו כי יד ה' עשתה אלה והוא צוה ונבראו והטעם ג"כ כנז' כי הוא ית' חפץ שהם מעצמם יכירו וישיגו גדולת הבורא ית'. וזהו המשך ולא קם נביא עוד כמשה והטעם כנז' מה"ט גופא ראשית ברא אלקים את השמים וארץ ואח"כ האדם וכנ"ל

עוד י"ל בסמיכת סוף התורה לתחלתה. כי אמרו ז"ל בתחלה עלה במחשבה לפניו לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר ונ' עפמ"ד במדרש הובא בס' הגאון מאונגוואר וז"ל הים ראה וינס מה ראה ברייתא דר' ישמעאל ראה וי"ל עפמ"ש בביאור מדרש הים ראה וינס מילה ראה שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים ובארמי קורין לכריתה גזירה עי' ילקוט