לוח ארז חלק א קנד

שאינו יכול ליהנות בקדושה ע"כ לא יוכל לצפות לתחיית גופו בעוה"ב וכן הוא במבזה את המועדות האמור שם ג"כ עד"ז וז"ש מנין לתחה"מ מה"ת שיעמדו בגופם ויאכלו לקיום גופם ובכ"ז יחיו חיי נשמות נקי וטהור ת"ל ונתתם את תרומת ה' אף שהוא קודש לה' בכ"ז יאכל אותה אהרן הכהן ואם הי' הוא חי וקיים לעולם לא יראה המות אז היינו יכולים לומר שלא היתה כוונתו באכילתו לקיים את גופו אבל וכי אהרן לעולם קיים הלא גם הוא בן תמותה ובע"כ אוכל לקיום גופו אשר מת מיום הולדו אלא בודאי שאין זה מזיק ועכ"ז יוכל לקדש אכילתו להיות כוונתו רצוי' לש"ש וקדוש יאמר לו כ"כ בתחה"מ בגופם אף שיאכלו לקיום גופם בכ"ז קדושים יהיו לאלקיהם

במדרש רבה קדש לי כל בכור אמר הקב"ה למשה אמור לישראל כשם שעשיתי את יעקב בכור שנאמר בני בכורי ישראל כך אני עושה למלך המשיח בכור שנאמר אף אני בכור אתנהו כך קדש לי כל בכור והזהר את ישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי לישראל לזכור את יום השבת זכרון למ"ב כך תהיו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרון ליום שיצאתם משם למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים הכוונה עפמ"ש לעיל (פ' שמות) שהטעם שנקרא ישראל בכורים להורות כי רק בקושי גדול נולדה האומה הישראלית כי רבים במצרים אמרו חדל ממנו ונעבדה את מצרים ולא רצו לקבל עליהם עומ"ש וכמו שהבכור פטר רחם נולד בקושי כן אנו נולדנו בקושי וז"ש וכל בכור אדם בבניך תפדה כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים עיי"ש. וזהו ראשית כוונת מאמרינו שבל נתייאש מן הגאולה אחרי רואינו שבכל יום חדשים לבקרים מטה ידינו מן התורה ויראה ורבים מבני עמנו בעוה"ר אינם מצפים עוד לגאולה כי טוב להם שבת פה חירות ממלכות שמים בכ"ז תקותינו כי יבוא עת קץ אז הקב"ה ביד חזקה אף שלא ברצוננו ימלוך עלינו ויעשה אותנו לו לעם וז"ש כשם שעשיתי ליעקב בכור כנ"ל שהאומה הישראלית תיכף בפעם הראשון בקושי נולדה כמו בכור פטר רחם כמו כן אמר הקב"ה אני עושה למלך המשיח בכור כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות שאף אם בקושי יהי' לידת האומה כמו בכור בכ"ז למענו יעש אותנו לו לעם. וסיום המאמר נ"ל עפמ"ש איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו וחוץ לדרכנו נ"ל כי רבים טוענים אחרי שהבטלה מביאה את האדם לידי תקלה וגדולה מלאכה שמחממת את בעלי' ע"כ המתחדשים רוצים להעביר כל שבתות ומועדים מהעם באמרם שלא נאה לבני אדם לשבות מעבודה אשר היא אם כל חי על האדמה אבל באמת אם היתה השביתה רק ליתן מנוח ומרגוע להגוף ולטמון ידו בחיקו זה לא יאות ויתכן אבל אם הכוונה בשביתה ליתן מרגוע להנפש אחרי שכל ימי השבוע יתן בעפר פיהו ע"כ בימי שבת ויו"ט יוסיף כח ואיל לנשמתו אז מנוחה זו לעבודה תחשב ונאה לאדם מנוחה כזו ראינו מזה אף שהעצלות ורפיון ידים חרפה הוא לנו בכ"ז אם ישתמש בה לצורך גבוה לכבוד ותפארת הוא לו כמו כן הוא במורא באמת לא יאות לאיש לירא וליחת מפני כל כי הוא סימן חלישות ופחיתות תכונות הנפש ובכ"ז צותה תורה איש אמו ואביו תיראו להורות כמו שלחרפה תחשב לירא מפני מי שלא יאות לירא מפניו כמו כן אדרבה סימן אישות וגדולה הוא לירא מפני מי שיאות לירא מפניו וזהו ההמשך איש אמו ואביו תיראו אף שהמורא בעצמה אינה מן המדות תרומיות כ"כ את שבתותי תשמרו שבתותי דייקא לשמי לשם עבודתי תשמורו בלי דאגה מדבר שיאמרו נרפים הם מלעשות עבודה ואמנם ע"פ דרכנו נראה דלכאורה אחרי שאנו שובתים לזכרון תודה על אשר הש"י ברא את העולם ומלואו ונתנו לבני אדם ערוך השלחן וצפה הצפית א"כ אדרבה הי' לנו לשבות ולחוג בימי המעשה אשר בהם עשה ה' לנו את הארץ לא כן ביום השבת שביום