לוח ארז חלק א קנג

שאתם חוטאים כל השנה מה בצע אם תקיימו כל חוקת הפסח כהלכתו וכמשפטו ומה יוסיף לכם קיום מצוה זו אבל ע"ז יש להשיב כי גם במצרים היו ישראל ברעה כמ"ש גוי מקרב גוי הללו עע"ז והללו ובכ"ז גאלם הש"י ואם גם ראשיתם מצער הי' בכ"ז אחריתם מאוד ישגא וע"ז י"ל מה שאומרים בשירת הים ה' ימלוך לעולם ועד ומהיכן ידעו זה אבל אחרי רואם שישראל בזמן ההוא אף שהיו רעים וחטאים בכ"ז ה' מלך עליהם בזרוע עוזו כמו כן ה' ימלוך לעולם ועד אף שיהיו ח"ו בדיוטא התחתונה מ"מ ה' יושיעם וינטלם בזרוע עוזו וזה שאנו משיבים על טענת הרשע ששואל מה העבודה הזאת לכם אחרי שחטאיכם רבו למעלה ראש מה יועיל לכם קיום מצות הפסח וע"ז אמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים אף שגם שם הי' מעמדנו המוסרי ברע מאוד ובכ"ז הושיע לנו כמו כן גם עתה יגאל אותנו בקרוב וכן אנו מבקשים ומתפללים שיקויים כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובי"א ערך תהלים הביא מדרש פלאי יהי לבי תמים בחקיך א"ל קדרה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים למען שלא אהי' מתבייש לכך נאמר לבי חלל בקרבי וכתיב יהי לבי תמים בחקיך ופירשתי ע"פ הנ"ל כי לכאורה עשיית החוקים שהם בלא טעם בושה הוא לנו כמו שאו"ה מונין אותנו ושוחקין עלינו אבל אם החוקים מטיבים את לבנו אף שלא נודע לנו סיבתם בכ"ז אחרי שאנו רואים את הפרי הטוב הנצמח מעשייתם ע"כ לכבוד הם לנו ופירשתי הפ' קדושים יהיו לאלקיהם ולא יחללו את שם אלקיהם כי את לחם אלקיהם הם מקריבים והיו קודש כי הקרבנות הם לכאורה חילול כבוד השי"ת כי היאכל בשר אבירים אבל אם המה קרבן לה' כלומר שמקרבים את האדם לה' ומוסיפים קדושתו אין כאן חילול השם אבל אם הכהנים הנגשים אל ה' והמה האמצעים הראשונים להביא הקדושה לא יתקדשו אז ע"י הקרבן נתחלל ח"ו שם שמים וזהו קדושים יהיו הכהנים למען לא יחללו את שם אלקיהם כי את לחם אלקיהם הם מקריבים ואיכא לכאורה חילול כבודו בזה אבל והיו קודש באופן זה אין כאן חילול. והנה אכילת קדשים הוא ג"כ לכאורה חילול קדשים שמה שהוא קודש לה' יאכל אדם אנושי אבל אם אכילתו היא לש"ש ואכילתו את הקדשים פועלת הטבת לבו כמ"ש בבועז ויאכל וייטב לבו אז לכבוד הוא וז"ש יהי לבי תמים וגו' כנ"ל שאהי' תמים ושלם ע"י חוקיך למען לא אבוש וע"ז אמר אכילתי את הקדשים לא היתה כאכילת חולין כ"א כולו קודש לה' והטעם שלא אתבייש כנ"ל שבלעדי העשותם ע"ד זה באופן הנרצה היא לבושת ואי כבוד וכ"ת איך אפשר לאדם קרוץ מחומר לאכול לש"ש כ"כ אחרי שיצרו תקפו לאכול להנאת גופו לזה אמר לכך נאמר לבי חלל בקרבי ואין לי עוד יצה"ר ועד"ז פירשתי מאמר הגמ' דסנהדרין מנין לתחה"מ מן התורה שנאמר ונתתם את תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מכאן לתחה"מ מן התורה הכוונה י"ל כי המכחישים בתחה"מ אומרים אחרי שלעוה"ב יהי' עולם כולו זכאי נקי בלא חטא ואיך אפשר שהגוף העכור עם צרכיו והכרחיו הגופניים יזכה לחיים נקיים בלא חטא אבל באמת גם צרכי הגוף אם עושה הכל לש"ש טוב לו וגם הוא יזכה לחיים נקיים והוכחה לזה כי האדם ע"י שהוא בן תמותה וכחותיו פוחתין והולכין כמ"ש המפרשים יום המות מיום הולדו ע"כ הוא אוכל להשלים תמורת הניתך מהגוף הרי שהאכילה היא מוכרחת לאדם להשלים חסרון כחות גופו ואפ"ה צוה ה' שיתנו תרומת ה' שהוא חלק גבוה כולו קודש לכהן שהוא אדם מעותד למות אף שבע"כ מכוין גם להנאת עצמו אע"כ דלא איכפת להקב"ה בזה מה שמכוין ג"כ להנאת גופו ובלבד שיכוין לבו לשמים וממילא גם הגוף בתענוגיו יכול לחיות לחיי עוה"ב וי"ל שז"ש במשנה המבזה את הקדשים אין לו חלק לעוה"ב כי מורה בזה