לוח ארז חלק א קנא

אשר אשמע בקולו הוא חטא בנפש ופקר ע"כ אמר הקב"ה ששתי אותותי אלה חשך של ארץ וחשך של מעלה בקרבו

החדש הזה לכם במדרש למה"ד למלך שקידש את האשה כתב לה מתנות מועטות כיון שלקחה כתב לה מתנות הרבה כן העולם הזה אירוסין היו שנאמר וארשתיך לי לעולם (הושע ב') ולא מסר להם אלא לבנה בלבד שנא' החדש הזה לכם ראש חדשים אבל לימות המשיח יהיו בנשואין שנא' כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו (ישעי' נ"ד) ואותה שעה ימסור להם הקב"ה את הכל שנאמר (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד נראה כי ישראל נמשלו לכלה בכ"מ והטעם כי כמו הכלה היא כבר קשורה ואחוזה בעבותות האהבה אל ארוסה וכל מחשבותי' ומזימותי' עליו יסובו גם אסורה מלהיות לאיש אחר אחרי אשר הוקשרה עם ארוסה בכ"ז גם לארוסה עדיין אסורה להדבק לו דיבוק עצמי מבלי פירוד כאז"ל כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה כמו כן אנחנו שלומי אמוני ב"י עם דודנו הש"י כי אף שאנו קשורים עמו בדיבוק חזק ואמיץ מעת צאתנו מאמ"צ האמירנו להיות לו לעם ואנחנו האמרנו אותו להיות לנו לאלקים ולא נוכל ח"ו להחליפנו ולהמירנו באחר בכ"ז אין אנו יכולים בעוה"ז לידבק לגמרי בעצמות הקב"ה כי בעוה"ז העכור אין אתנו יודע מעצמות ה' ולא יכולנו לראות את פניו והרבה דברים הם לפנינו כספר, החתום וזהו כוונת השיר גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום. על אשר גן ה' הוא לנו נעול מבוא בחדריו פנימה ולראות בזיו כבודו ע"כ אין אנו נקראים רק אחותי כלה משא"כ לע"ל שידעו הכל את ה' וגדלו אז יאמר לנו כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו ובדמיון הזה הוא ג"כ הלבנה עם השמש כי אם גם נקשרה בקשר אמיץ עם החמה עד אשר אם ינתק החבל יעדר אורה ממנה בכ"ז לא תאיר רק אם תעמוד הרחק הלאה משא"כ אם תתקרב לגמרי תחשך אורה ותאסוף נגהה כידוע לכל ע"כ ניתן לישראל דמיון אל הלבנה ונצטוו לקדש אותה מידי חודש בחדשו וע"ז נאמר וארשתיך לי לעולם יאמר ה' כי עם ישראל הוא לו רק בדמיון ארוסה בעוה"ז והטעם לזה וארשתיך לי באמונה ידיעתך את ה' איננה רק בגדר אמונה שאתה מאמין שהוא אלהא דשמיא וארעא אבל אתה בשכלך לא תוכל להשיג את ה' ע"כ אתה רק בתואר ארוסה אבל לע"ל יהי' וידעת את ה' שתשיג את הש"י בידיעה שכלית. ומעתה כוונת הדרוש מבואר העוה"ז אשר לא הי' רק אירוסין ע"כ מסר להם לדמיון הלבנה משא"כ לע"ל ימסור להם את הכל מחכמתו וידעו וישכילו מדעתם ולא ידמו עוד ללבנה וז"ש והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע היינו שישכילו מדעתם ובינתם

במדרש השביעני במרורים בליל פסח הרוני לענה בליל תשעה באב י"ל כי מה שצונו לאכול מרור בזמן חירותינו ומרור הוא סימן שעבוד הוא שרמז לנו שגאולת מצרים לא היתה גאולה שלימה רק יהיו אחרים עוד גליות ומרירות כמ"ש הש"י למרע"ה אהי' עמהם בגלות זה אהי' עמהם בגלות אחר וזה נתקיים בליל ט"ב. וזהו כוונת המדרש מה שהשביעני במרורים בליל פסח בזה כבר רמז שירוני לענה בליל ט"ב. עוד י"ל כי ע"כ אוכלים מרור בפסח להורות שעיקר החירות איננו חירות הגוף רק חירות הנפש ע"י קבלת התורה ולעת צאת בנ"י מאמ"צ אף שנעשו חפשים מעבודת פרך בכ"ז עוד מרורות למו כ"ז שלא קבלו את התורה. והנה בט"ב נגזר עליהם הגזירה על בכייתם זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא מצות שהי' נוח להם שיעבוד הגוף רק שיהיו בני חורין מעול שמים ואחרי שנרמז לנו בפסח שחירות הנפש היא העיקר והם עשו הטפל עיקר ע"כ הרוני לענה בליל ט"ב

ויהי בחצי הלילה במדרש זש"ה מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים כשרדף אברהם את המלכים א"ל הקב"ה דייך עד חצי