לוח ארז חלק א קנ

וזהו שראה פרעה בעת שילכו לעבוד את ה' אז כוכב רע הוא נגד פניהם שמורה על סימן דם ר"ל אם יקבלו את התורה אז רבים יקומו עליהם אבל באמת כבר פירשתי הפ' ויסעו ישראל מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר שהתחיל בלשון רבים וסיים בלשון יחיד ויחן כוון בזה כי ישראל נצח את כל העמים אשר שנאוהו ובקשו לכלותו רק ע"י אחדות שהי' ביניהם כמשל הידוע מהשבלים הדקים אשר הם באגודה אחת לא יוכלו להנתק ועיי' לעיל פ' שמות בפ' ומאז באתי אל פרעה בביאור הפ' ויבלע מטה אהרן את מטותם וזהו ויסעו ישראל מרפידים קודם קבלתם את התורה היו נפרדים זה מזה אבל ויבואו מדבר סיני שבו ירדה שנאה לאו"ה מעת ההוא ידעו כי לא יוכלו עמוד אם לא ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד. והנה פרעה אשר ראה ראי' אחת שרבים יקומו עליהם להדיחם מדתם ולא ידע שיהי' להם מדת האחדות לעמוד נגד אויביהם ע"כ יעץ להם שלא יחנכו התינוקות לעבודת ה' כי עד יגדלו ויהיו לאיש בלא זה כבר ישובו מאחרי ה' רק הגדולים המה ילכו ע"כ אמר לכו נא הגברים ועבדו את ה' ולא הקטנים כנ"ל אבל באמת הקב"ה ברחמיו הפך את הדם לדם מילה כי ידוע א' מטעמי המילה כפי דברי ב"ע כדי לתווך השלום והאחדות בינינו כי ע"י שאנו חתומים כולנו כאחד בברית חותם אחד קדוש אהבת אחים בינינו כמו שפרשתי גבי יוסף שהראה להשבטים ברית מילה היינו שהראה להם אות ברית אהבת אחים אשר לא יופר לנצח ואחרי שיש בנו האחדות הוסר ממנו הרעה שראה פרעה ונהפך לטובה

נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך במ"ר הה"ד שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו אמר הקב"ה למלאכי השרת ראוים הם המצריים ללקות בחשך והסכימו על ידו מהיכן הי' החשך מחשך של מעלה שנאמר ישת חשך סתרו י"ל כי בארבה שהיא מכה הקודמת כתיב ותחשך הארץ וכאן כתיב נטה ידך על השמים ויהי חשך ורמז בזה כי דרך האדם לחטוא תחלה בגופו מחמת תאוה חשכו עיני שכלו ולבסוף יש לו שרץ במוחו שגם נפשו כהתה וכן הי' חטא פרעה מתחלה הי' חשך ארציי שנתהוה ע"י הארבה ולבסוף גם השמימיי שהוא הנפשי נחשך ונכהה אורו וזהו מתחלה רק ותחשך הארץ ולבסוף גם על השמים יהי' חשך. והנה תאוות הגוף אם יזקין האדם ובטלו הטוחנות יחדלו התאוות וישוב מלחטוא אבל הנפש החוטאת לא מחמת תאווה גם כי יזקין לא יסור מדרכו הרעה וזהו ויהי חשך שמימיי כנ"ל אף אם ימש ויסר חשך הארצי והוא לעת זקנה ככלות כחות הגוף וכן מי שחוטא מחמת תאוה לא יוכל כ"כ בנקל להשחית אחרים כי אחרי שלכל אדם יש לו תאוה אחרת לא' הממון ולא' זנות וכדומה א"כ לא ישמע לקול מסיתו אחרי שלו תאוה אחרת מהמסית משא"כ מי שחוטא בנפשו והוא כופר בעיקר ח"ו זה משחית ומריע אף אחרים שלח חשך את זה החשך הארצי שנרמז בארבה את זה שלח ה' והביא חשך שמימיי אשר שמו ויחשיך שהוא מחשיך גם אחרים ולא מרו את דברו כי מרי הוא המסרב בדבר בשביל שקשה ומר לו נגד יצרו והחוטא בנפשו לזה איננו מר לו קיום התורה כ"א להכעיס הוא עושה אבל ויחשיך מי שפוקר זהו ולא מרו את דברו מרמז שמצרים לא חטאו בשביל שציווי ה' הי' נגד טבע יצרם ומר להם כ"א גם השמימיי שלהם חטא ע"כ בא להם חשך שמים כנ"ל. והנה המלאכים שאין להם תאוה אינם מבינים שהאדם יחטא מחמת יצרו כי לא ידעו מהות התאוה אבל אחרי החשך שמרמז על חשך שלמעלה חשך הנפשיי גם המלאכים הסכימו כנ"ל ואפשר שז"ש בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו וכ' בעה"ט שתי מרמז על שתי מכות הבאים ארבה וחשך כי עבדיו היו חוטאים רק בגוף אבל פרעה שאמר מי ה'