לוח ארז חלק א קמז

ובוחן כליות ולב ויודע מקור מקומו טמא של הרשע הוא תגבורת התאוה בלבו אומר אל הרשע מה לך לספר חוקי שאתה צועק מרה על החקים אשר חקקתי אתה קובל עליהם לטעון שלא תוכל שאתם אחרי שאין אתה יודע טעמם ונימוקם ורק ע"כ אתה מנתק מוסרות הברית אשר כרתי עמך הלא אנכי יודע שלא בעבור זה הנך מסתולל ומונע מלקיים את החוקים כי לא ידעת טעמם הלא אנכי היודע ומבין שמקור אכזב לא נאמן לעברך על ברית ה' אלקיך הוא ואתה שנאת מוסר על שאתה בלבך הזונה שנאת מוסר (ציכט עט זיטטע) ודבר ה' יחסום את תאותיך הבהמיות במתג ורסן עדים לבלום, רק ע"כ שנאתם ונתת עליהם בקולך והעד ע"ז כי אם היית רק בפורצי גדר החוקים אז היית עכ"פ מקיים המשפטים אשר שכל אדם יגזור עליהם שהם יסודי ועמודי העולם אבל אתה אם ראית גנב ותירץ עמו ועם מנאפים חלקך מזה את כל ונוכחת שרק התאוות המה בעוכריך וגלי החמדות משבריך. ואחרי שכן שכל טענות המתחכמים להרוס גדרי התורה רק בלב החומד שרשם פורה ראש ולענה ע"כ אל תען כסיל כאולתו לא יועיל הון הטענות ביום עבירה אם נשיב להם באותות ומופתים ברורים ונאמנים כשמש בצהרים שכל טענותיהם וכפירותיהם הרו חשש וילדו קש מה בצע להם בזה הלא גם המה ידעו בקרבם כי כל דבריהם מיוסדים על אבני תוהו וקוי בוהו ורק התאוה מדברת מתוך גרונם ובמקום שהחמדה תחיל תזעק בקול אז קול אחר קול החכמה והתבונה האמיתית לא ישמע כי התאוה מסיר' אזנים משמוע ומאטמת הלב מהבין ע"כ אין לקוות ולייחל מבני איש האלו שע"י אותיות ועדים נאמנים נוכיחם על פניהם ויודו על פשעם ויעזבו את דרכם כי עוד תאוותם בפיהם ונגד התאוות לא נוכל ללחום בכלי מלחמת השכל רק העצה היעוצה שנמתין ונייחל עד שיבואו ימי הזקנה והשיבה ימים אשר בטלו הטוחנות ימים אשר אין להם חפץ בהם רצוני שחפצם ותאוותם כבר כלה ונכרתה ולבת התאוה כבר כבתה ודעכה ונרם לא יגה עוד אז העת לדבר אבל עד העת ההיא המשכיל ידום ויחשוך דבריו כי לא יעשו פרי ולא יכו שורש בלב מלא תאוה. וז"ש בעל הגדה אם הרשע בגובה אפו ישאל וידרוש מה העבודה הזאת לכם וישחק וילעג ליקהת אם כנסת ישראל המחזקת בעץ חיים אל תענה לו תיכף ומיד בעת כחו בריא אולם ואש התאוה עודנה בוערת בקרבו כ"א הקהה את שיניו כלומר המתן עד העת זקנה שיבטלו טוחנותיו ושן העת תכלה שיניו ואז תשיב לו אמרי יושר דברי אמת. והנה אם אומרים לרשעים האלה הפוקרים שתורתנו תמנע אותנו מחטוא נגדה יאמרו שהתורה לא היתה לה למשול על האדם רק בימי ראשית בימים הראשונים אבל בימים האלו העת החדשה תבקש מאתנו שנשנה את תפקידה. ואם אנו מספרים להם מנפלאות ה' ומעזוזו אשר עשה לישראל עם קרובו ובעבור זה אנו מחוייבים להחזיק במעוז תוה"ק בכל מאמצי כחינו כל עוד נשמת חיים באפינו הם באים בטענות כוזבות להכזיב ולשקר בתורת אמת ואומרים שסיפורי' לא היו מעולם ח"ו ושקר נחלו לנו אבותינו אבל המה החכמים אשר זרח עליהם אור חדש והמה יודעים את התורה להפיץ תבן מן הבר אבל כבר ידענו ששקר בימינם כי מה שאומרים העת החדשה תבקש מאתנו שינויים ותמורות בדת קדשנו זה לא ניתן להאמר כי אדרבה העת צריכה לשנות את תהלוכותי' עבור התורה אבל לא שהתורה תשרך דרכי' מעולם עבור רוח העת המתהפך כחומר חותם וכגלגל השיטה ולזה שואלים ביום הדין קבעת עתים לתורה לא שהתורה תשונה ח"ו לפי העת והזמן רק אדרבה הישראלי צריך לקבוע את העתים לפי התורה. אבל כבר ידענו שגם המה לא יבערו ויכסלו בזה להאמין שהעת תבקש לשנות התורה כ"א כמו שאמרנו שרק חפצם ותאותם תשוקתם וחמדתם המה ינהגום