לוח ארז חלק א קמד

יחיו מתיך נבלתי יקומון. ובכן אנו מתפללים שנשמת אדונינו תהי' צרורה בצרור החיים הוא יהי' שם בישיבה של מעלה אחרי תשובתו הרמתה כי שם ביתו למלאך מליץ טוב בעדנו הוא ישקיף ממעון קדשו מן השמים לברך את עמו ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו אמן

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם וגו'. הכוונה כי הש"י עושה עמנו נסים ונפלאות תמיד אף מעשה הטבע שזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד בצי כנים הוא ג"כ נס גדול כמו שהש"י משדד הטבע רק החילוק כי הדברים האלו על שאנו מורגלים בהם סוברים אנו שהוא דבר טבעי אף שהוא נס כ"כ כמו לשדד הטבע וז"ש קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף אלא שאין בעל הנס מכיר בנסו כמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו. והנה בתחלה כשהיו ישראל עדיין במחשך מעשיהם ולא נגה עליהם עדן אור ה' ורצה להמשיכם בחבלי אהבתו לנטלם ולנשאם אליו הוצרך הש"י לעשות נסים ונפלאות שלא כדרך מרוץ הטבעי כדי שידעו כולם למגדולם ועד קטנם כי יד ה' היתה באמנה אתם כמו שמצינו באבותינו אברהם יצחק ויעקב שעשה הש"י בימים ההם נסים ומופתים על יכלתו שלא כדרך הטבע משא"כ בימי משה הוא הי' גדול כ"כ שאף בדרך הטבעי הי' מכיר יד ה' וע"כ אף שהוא הי' המוציא את בנ"י ממצרים ועי"כ אומרים האפקירסים המכחשים גדולתו של הקב"ה שמשה רבינו ע"ה הי' איש רוח וידע בשכלו להנהיג את ישראל ולא יד ה' עשתה זאת מ"מ מרע"ה בעצמו אף שנראה שהוא דרך הטבעי הוא הכיר את ה' וידוע ששם שדי כ' המורה שהוא מלשון שידוד הטבע ושם הוי' ב"ה הוא הי' הוה ויהי' היינו הנהגה שהוא תמיד על דרך א' שהוא דרך טבעי ולא בשידוד וזהו הכוונה וידבר אלקים אל משה אמר לו טענותיו שיאמר לפני פרעה ובהיות שנראה מזה כאלו הוא דרך טבעי להציל את ישראל ומדוע עשה כן ויאמר אליו אני ה' גם בדרך הטבעי ההוה תמיד גם בזה תוכל להכיר אלקותי וארא אל אברהם וגו' באל שדי להם לא נראיתי אלא בשידוד הטבע ואז נראיתי להם עין בעין אבל שמי ה' מה שהוא הוה תמיד בזה לא נודעתי להם וזהו שאמרו במדרש ילקוט ע"פ זה אמר הקב"ה בעוה"ז ליחידים גליתי את שמי אבל לעוה"ב לכל ישראל אני מודיע שמי שנא' לכן ידע עמי שמי כי לעתיד לבא הכל ידעו גם מהטבע את כבוד ה' אבל עכשיו רק יחידי סגולה מכירים את שמו כשהוא מתנהג ע"ד הטבע. ובזה י"ל הכתוב כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כי דרך נקרא מה שהקב"ה נוהג ע"פ דרך הטבע כמ"ש צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו במה שהוא עושה ע"פ מרוץ הטבעי הוא צדיק בדין לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו אבל חסיד שעושה לפנים משוה"ד הוא בכל מעשיו אם עושה מעשה בראשית לשדד הטבע עבור עושי רצונו. והנה הצדיקים אף מדרך הטבע הם לומדים ליראה. את ה' גם מבלי יראו שינויים ושידודי הטבע להפליא בכ"ז יראת ה' חופפת על פניהם אבל הפושעים רק אז יכרעו ברך וישתחוו לה' אם יראו דברים היוצאים חוץ מגדר הטבעי וזהו כי ישרים דרכי ה' הדרכים אשר תמיד יהלך בהם ה' והם דרכי הטבע גם המה ישרים עד שצדיקים ילכו מעלה מעלה להוסיף שלימות על ידיהם כי יראו שמים וארץ וכל צבאם עולם כמנהגו גם את זה ישימו על לבבם להכיר את ה' להטיב דרכם אבל הפושעים אחר שאינם רואים דבר גדול ומפליא רק רואים תהלוכות ה' בדרך הטבעי עי"כ יכשלו ויפלו לבור שחת הטעיות והשגיאות

כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת במד"ת הה"ד מגיד מראשית אחרית מקדם אשר לא נעשה אומר כל חפצי אעשה. ונראה בהקדם לפרש דברי בעל ההגדה רשע מה הוא