לוח ארז חלק א קמא

שהיא מרפאת בכנפי'. אמנם ומצדיקי הרבים כככבים מי שכל תעודתו עלי ארץ היתה לזכות את הרבים כמו רבינו הנספד לא ישכח לנצח כ"א כמו הככבים אשר בכל עת שתוסיף הלילה לפרוש שלמתה עלי ארץ יאירו הככבים ביתר עוז ותעצומות כי בתחלת הלילה לא יזהירו הככבים כמו בחצי הלילה כמו כן מצדיקי הרבים כל כמה שיארך הזמן מעת הלקחו מאתנו יוסיפו להאיר כחשכה כאורה כככבים לעולם ועד זכרם לא יסוף מזרעם. וז"ש הקב"ה ליהושע להוכיחו על פניו שלא רק לו לבדו ולתלמידיו מת מ"ר כ"א לכל בית ישראל שדד השודד נפש יקרה מפז ומפנינים תדע שהוא מזומן לחיי העולם הבא לא לבד בדור הזה אשר זכו להסתופף בצלו ולהתענג מטובו הוא חי וקיים כי אם גם בעולם הבא המה ימים יוצרו בדורות שלאחרינו צאצאינו ויוצאי חלצינו גם המה חי חי יזכרוהו לטובה ויפקדוהו לברכה

על כן אחי ורעי נבכה במר נפשנו על שבר בת עמנו ויוסיפו העם לבכות כי נתקיים בנו בעוה"ר מאמר הנביא רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחי' בגוים כי הוא אשר ייף בגדלו ותארכנה פארותיו אשר משחו ה' בשמן משחת קודש התורה והיראה ולא בא עוד בכל"ח אלי קבר כי רק כמספר ספריו נ"ו היו שנותיו ואמרנו שבצלו נשב עוד ימים רבים הוא יהי' לנו לעץ חיים אשר מפריו נאכל ונשבע ובצלו נתלונן והוא נלכד וגוע בלא עתו אין זה כ"א עונינו ענו בו הוא נלכד בשחיתותינו על אשר שחתנו דרכינו כי צדיק נתפס בעון הדור אם הש"י רואה שהצדיק לא יוכל עוד לפעול בעולם בתוכחתו לבקרים כי יזעק וישוע יאטימו אזנם משמוע בקולו קול ה' בכחו אז הוא יורד לגנו ללקוט שושנה בין החוחים המה הקוצים המכאיבים פושעי ישראל בגופן המחבלים כרם ה' צבאות. וע"ז אמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק כי בכל עת ועונה היו אנשים המורדים והפושעים אשר נזורו אחור מדרכי ה' ולא אבו בדרכיו הלוך ובכ"ז צדיקים וגדולי הדור היו יכולים לפעול גדולות ונצורות כ"ז שנתקיים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים כפי' המדרש כלומר כ"ז שהיו רשעים במחשך מעשיהם ובחשך שמם יכוסה שבושו ונכלמו לחטוא בפומבי ובפרהסיא לעין כל רק על כל פשעים כסו אהבה שמו מסוה על פניהם למען לא יראו החוצה בעת חטאם למען לא יהיו ללעג ולקלס בעיני הבריות ע"כ כסו ערוותם ולא חטאו רק בחדרי חדרים במקום אין רואה אבל בגלוי הראו א"ע כיראי שמים. ע"כ היו עדיין תקוות טובות שברבות הימים אם יוכיחום על פניהם ויגלו קלונם ברבים מתוך שלא לשמה בא לשמה כארז"ל כל מי שיש לו בושת לא במהרה הוא חוטא לא כן בדורנו בעוה"ר אשר בוש לא יבושו מאנו הכלם ומצח אשה זונה הי' להם ובכן ראיתי רשעים ישתבחו בעיר אשר כן עשו להזיד נגד חוקי אלקים ותורותיו ע"כ תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח אחרי שהסירו עטרת הבושה מעל פניהם ואחרי ראות הקב"ה שאין לאל יד הצדיק לפעול מאומה תוכחתו לא אבו ועצתו יפריעו הקב"ה מסלקו לגבהי מרומים לישיבה של מעלה למען יהנה שם מזיו השכינה וז"ש הצדיק אבד ע"כ מהר שלל חש בז מר המות את הצדיק לטרפו מאתנו על כי אין איש שם על לב את לבם הרע והזונה לא ישתדלו לכל הפחות לכסות טפח ולשים על לבם מכסה וצניף טהור למען לא יראה החוצה וע"כ אנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה על שהרעה והחטאה לא תשים מסוה הבושת על פני' כ"א מראה פני' בלי כחל ובלי שרק כולה כמות שהיא ע"כ בדור כזה לריק יכלה כחו ולהבל ייגע הצדיק להוכיחו ע"כ נאסף אל עמו בלא עתו

וכעין זה פי' אדמו"ר הכ"מ זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה היטיבה ברצונך את ציון