לוח ארז חלק א קלז

אחריה עוד גלות אבל לע"ל נהי' בבחינת זכר שאנו בעצמנו נהי' ראויים לגאולה ולא נצטרך להיות בחינת מקבל שהוא רק בחסד וברחמים בלי זכות ע"כ אחרי הגאולה העתידה ב"ב לא יהי' עוד גלות כי ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ולפ"ז י"ל טעם ברור שהוצרך הקב"ה בגאולת מצרים לשלח לפניהם את משה עבדו ולא גאלם בעצמו כי אחרי שדבר אלקינו יקום לעולם ואם הש"י בעצמו הוציאם וגאלם כמו שהוא קיים כן מעשה גאולתו עומדת לעד ולא יגלו עוד כמ"ש ישראל נושע בה' תשועת עולמים כלומר כשהתשועה על ידי ה' בעצמו לא על ידי שליח אז היא תשועת עולמים ולא יגלו עוד והשי"ת ראה שהם צריכים עוד לגלות אחרת ואין גאולתם רק בלשון נקבה כנ"ל ע"כ שלח לפניהם זה האיש משה רבע"ה וזהו כוונת הכ' ויאמר משה וגו' ואמרתי להם אלקי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר אלקים אל משה אהי' אשר אהי' ופרש"י ע"פ המדרש אהי' עמהם בגלות זה אהי' עמהם בגלות אחר. ואינו מובן איך יהי' זה תשובה לשאלתם ולהנ"ל נכון כי הם ישאלו על אומרו ה' שלחני אליכם מה צורך לשליחות הלא הוא בעצמו יכול לגאול אותם ועי"ז באה התשובה נכונה אהי' עמהם גם בגלות אחר ורמז להם שהם צריכים עוד לגלות ע"כ לא תוכל להיות הגאולה רק ע"י שליח ולא ע"י הש"י בעצמו. וזהו כוונת המדרש הנ"ל מ"ר חטא באז מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה וערער בזה על שליחתו כנ"ל ובו בלשון תיקן ומצא מענה על שאלתו למה הוצרך השליח באמרו אז ישיר משה את השירה הזאת בלשון נקבה כמדרש הנ"ל שיהי' אחרי גאולה זו עוד שיעבוד מלכיות ושפיר הוצרך לשלוח

עוד י"ל בכוונת המדרש הנ"ל ולתת טעם על שהוצרך הקב"ה לשלוח משה בחירו לפנינו עפמ"ש לא אעלה בקרבך פן אכלך בדרך כי השי"ת אל קנא ונוקם ולא יוכלו לעמוד במדה"ד ולמען יבינו ישראל שגם מדת הרחמים ילך לפניהם שלח לפניהם משה שהוא רחמן ואוהב נאמן לעדת ה'. וז"כ הפ' וידבר ה' אל משה לאמר וידוע שדיבור הוא קשה ואמירה היא לשון רכה וז"ש וידבר ד' אל משה ע"כ הוצרך השי"ת לתת את משה לאמצעי בינו ית"ש ובין ישראל בשביל שהוא דיבר אתו קשות ונצורות במדה"ד לאמר והוא יאמר להם באמירה נעימה. והנה העובד מיראה לא ישיר שיר ותשבחות לד' אחרי שרעדה אחזתהו ופלצות יבעתוהו ל"כ מי שרואה ומכיר מדת רחמנותו ית' אז ישיר בקול רנה תודה וקול זמרה וז"כ הכתוב וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' פי' כאשר ראו רק את הנוראות אשר עשה ה' לעיניהם אז רק יראו וחתו ורהו אבל לא שרו וזמרו אמנם כאשר ויאמינו בה' ובמשה עבדו אחר ראותם ששלח לפניהם את משה נאמן אהבתם ומרחמם אז ישיר משה ובני ישראל אחרי שאהבו את ה' אז נתנו קול שירה וזמרה. וז"כ המדרש משה חטא באז ומאז באתי לדבר וגו' וכיון שהרע לו למה זו ה' שלחו אבל אח"כ ראה שמעת אשר שלחו לפניהם רק אז ישמחו בה' כי רק אחרי האמינם במשה רבינו עליו השלום אז ישירו: