לוח ארז חלק א קלח

הספד

תאניה ואני' הספד מר, בבכי אמרר, אבל לעורר, על מות דודי אדומ"ר רבן של כל בני הגולה סיני ועוקר הרים, מתרין הויות ומפרק שברים, רועה עדרים על מרום הרים, להלולו אין אומר ודברים, הגאון המובהק כקש"ת מו"ה אברהם שמואל בנימן זצוק"ל הכ"מ ספרא רבא דישראל, הוי אריאל אריאל, רעיא מהימנא בהדי כבשי דרחמנא, אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג יע"א אשר קוננתי עליו ביום ד' פ' וארא ער"ח שבט שנת תרל"ב לפ"ק כשקמנו מתעניתנו לעת מנחת ערב: וארא

וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחיית המתים מן התורה במדרש שה"ש אמרה כנס"י לפני הקב"ה בשעה שאתה מיצר ומימר לי דודי לי אתה רואה איזו אדם גדול שיש בי וממשכנו ממני אשכול הכופר איש שהכל בו מקרא ומשנה לכפר עונותיהם של ישראל. אחי ורעי בלב קרוע ומורתח נשפך כמים ארים בשיחי ואהימה קול יללה וצעקה אשכול הכופר דודי לי דודי ורועי מאורי ומורי אור הגולה ומורה כל בית ישראל מחמד עינינו ומשוש לבנו הוסר' המצנפת והורמה העטרה בהלקח אדוננו מעל ראשינו והקריב עלי' חלבי השלמים הטוב והמובחר שבאנשי דורנו הקרבנו על מזבח העולה לה' לכפר על נפשותינו ובעינים זולגות דמעות על כי גדל כים שברנו נשאל איה שוקל איה סופר מי ישקול כמוהו על מאזני הבינה והשכל את דברי תוה"ק באבני צדק ומי יספור המון תלמידיו הי"ו אשר כמוני כמוהם נרצעים על דלתי בית מדרשו האומרים אהבתי את אדוני לא אצא חפשי ונקי מנכסיו זהב וכסף אוצר וסגולת מלכים מאן מלכי רבנן. אבי אבי רכב ישראל ופרשיו את אלה הצאן על מי נטשת צאן קדשים לאלפים אלופינו מסובלים ממך אשר נהלת בעזך על מרעה טוב ושמן שדה התורה והיראה מי ירעם בתבונות כפיו כמוך מי יאלפם ברוח מבינתו כאשר תרגלתם זה יותר משלשים שנה משולשים ומזויינים היו בכלי קרב אשר למדתם קשות הלא הם כתובים על ספר הישר ומדוע עזבתם כצאן בלי רועה הן עוד היום גדול לא הגעת עדן לימי זקנה ושיבה לא נזרקה בך לא עת האסף המקנה עדרים עדרים אשר רהו ונהו אליך מקצוי ארץ וממדינות, רחוקות לשמוע חכמתך ולהתאבק בעפרך ולהתחמם באורך מדוע לכת למנוחות ואותנו עזבת לאנחות. מי יתרץ הויות ומי יפרק שברים מי יפשוט אבעיות ומי ייסד עיקרים וכמו שבעת מצוא זו מיתת מרע"ה קוננו מלאכי מעלה וימת שם משה ספרא רבא דישראל כן אנחנו בוכים ומתאבלים היום על מות ספרא רבא דישראל

והנה במדרש אמרו כשמת מרע"ה הי' יהושע צועק ובוכה ומתאבל אבי רבי אבי שגדלתני מנעורי ורבי שלמדתני תורה א"ל הקב"ה עד מתי אתה מתאבל והולך וכי לך לבדך מת והלא לי מת שמיום שמת אבל לפני שנאמר ויקרא ה' צבאות לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק ולא עוד אלא שהוא מזומן לחיי העוה"ב וגם לי ידובר כהיום כדברים האלה אני בוכה ומתאבל אבי שגדלתני רבי שלמדתני תורה כי זכיתי להיות מאוכלי שלחן המלך מעת נעורי קטפתי מפריו קודש הלולים מפתו פת בג המלך אכלתי ומיינו יין המשומר יינה של תורה שתיתי רויתי מבאר שר התורה במחוקק במשענו שאבתי מים בששון ממעיני הישועה. ועתה אחרי שיבש