לוח ארז חלק א קלו

משבחים ומפארים בשיר את הקב"ה אשר לשלמה שנתן. לנו כח ואיל להיות בכ"ז נאמנים לה' ולתוה"ק. ובאמת במצרים היו כמה רשעים שלא היו רוצים לצאת באמרם טוב שבתנו על סיר הבשר וז"ש בעל הגדה שהרשע שואל מה העבודה הזאת לכם מה לכם להודות לה' על הוציאו אתכם מאמ"צ אחרי שמחויב ועומד הי' לזה לקיים את מאמרו וע"ז השיב לו תשובה נכונה אלו הי' שם לא הי' נגאל כי הרשעים הי' יותר נאות להם להשאר במצרים למען עשותם המזמתה וע"ז אנו מודים שגבר עלינו חסד ה' ודילג על הקץ וסרנו מעל הרשעים האלו ויצאנו לכוף את עצמינו תחת עול ממ"ה ית"ש וזהו לדעתי כוונת הכ' כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים לא שהוצרך ליד חזקה נגד מצרים רק נגד ישראל הוצרך ליד חזקה להכריחם שיצאו ממצרים ובמה הכריחם לזה הוא לדעתי במכות בכורות אחרי שישראל נקראים בני בכורי ישראל הראה להם אם הם רוצים להתערב עם המצריים ולגוי אחד יחשבו אז שם תהי' קבורתם ח"ו אחרי שה' הכה כל בכור בארץ מצרים והם כולם בכורים לא ימלט אף אחד מהם משא"כ אם הם יהיו מצויינים שם ולא למצרים יחשבו אז זאת תהי' הצלתם. ולדעתי בשביל זה נקראו ישראל בכורים כי ידוע שהבן הנולד ראשון תקש אמו בלדתה אחרי שעדיין לא נפטר רחמה משא"כ הבנים הילודים אחרי הראשון כבר הדרך כבוש לפניהם ולידתם בנקל כן העם ישראל אם הי' רצונם לעזוב את ארץ מצרים מלאה גלולים ולילך אחרי ה' אז לא יקראו בכורים אבל אחרי שלידתם להקב"ה ע"ד שנאמר ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך הי' בחוזק יד שלא ברצונם ע"כ אחרי שלידתם להיות עם ה' קשה היתה לזה נקראו בכורים. וזה כוונת הפ' וכל בכור אדם בבניך תפדה והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים כלומר ע"כ הוצרכנו לקדש כל בכור בשביל שרק בחוזק יד כלומר שלא ברצונינו יצאנו ממצרים וא"כ היינו ראויים ח"ו לכלות במכות בכורות אחרי שכולנו בכורים וה' ברחמיו בכ"ז הציל אותנו ע"כ נצטרך לקדש כל בכור. והנה התפילין הם ג"כ למען נזכור את ה' ואם היינו מתחלה מתקרבים להקב"ה מרצונינו ומדעתינו ומקורינו מקומו טהור לא היינו צריכים לקשור התפילין למען יהי' לנו למזכרת על ה' אחרי שרצונינו מעולם הי' להדבק בהקב"ה אבל אחרי שלא הי' הדבר כן כ"א רק ביד חזקה בע"כ שלא ברצונינו הוציאנו ה' ממצרים ע"כ מקורינו אינו טהור הוצרך הקב"ה לצוות עלינו שנקשור את התפילין למען לא נשכח את ה' אשר מתחלה לא נכנסנו תחת עולו ית' באהבה וברצון וז"ש והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך וגו' כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים כלומר ע"כ צריך אתה לעשות מעשה שלא תבוא לידי שכחה אחרי כי רק ביד חזקה שלא ברצונך הוציאך ה' ממצרים ע"כ בנקל שתבוא ח"ו לשכוח את ה' אם לא תעשה לך דבר המזכירך. והנה איתא במדרש פ' בשלח כל השירות נאמרו בלשון נקבה כשם שנקבה יולדת וחוזרת ויולדת כך התשועות שעברו הי' אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה לבוא נקראת בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש כשם שאין הזכר יולד כך התשועה העתידה אין אחריה שעבוד שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים הכוונה נ"ל אחרי שהגאולות הראשונות כמו גאולת מצרים לא היתה בזכותם בשביל שהם ראויים לכך כי אדרבה הי' גוי מקרב גוי כנ"ל רק שה' ברחמיו פדם מני צר ואחרי שלא נצרפו ונזקקו עדיין תכלית הצירוף שהוא תכלית הגלות ע"כ הוצרכו לגלות עוד פעם משא"כ לע"ל יגאלנו הש"י בשנהי' זכאים וראויים לכך בזכותינו אחרי שכבר הוטהרנו בצירוף וזיקוק כהגו סיגים מכסף ע"כ לא נגלה עוד. והנה הזכר הוא בבחינת משפיע והנקבה בבחי' מקבלת וז"כ המדרש לעבר היינו רק בבחינת נקבה כלומר שלא הי' לנו זכות בעצמנו רק שקבלנו מה שהש"י השפיע עלינו ברחמיו המרובים ע"כ הי'