לוח ארז חלק א קלא

הם באות נגד האדם פנים נגד פנים ולא לאחור רק הנחש הוא בא בערמה על האדם היא תשופנו עקב ושאר חיות הטורפות כשמכות מכת מות נראה לעינים מכה גדולה ונאמנה לא כן הנחש הוא רק עוקץ עקוצה כ"ש שאינה נראית לעינים ולבסוף ארסו שורף עד להשחית. כ"כ יש ב' מיני רשעים א' שהם פוקרים לגמרי וסרו מאחרי ה' בפומבי והם אינם מסוכנים כ"כ כי ידועים הם לשמצה ויכולים להזהר מהם ל"כ הכת הב' הם באים בערמה על עם ה' מאחור ולא לפנים אומרים זהו רק תקנת חכמים בימיהם ובזמנם מה שלא יכון בדור הזה וכדומה שפתי חלקות ואין נשיכתם נראית שהיא הריסה ובאמת זו היא הריסת ונתישת הדת. וז"ש פורץ גדר שבא בערמה לפרוץ רק את הגדר ולא עיקרי מצות כדי שלא יתראה נשיכתם לזה עונשו שישכנו נחש שהוא ג"כ בא מעקב וגם עוקץ עוקץ מעט ובכ"ז הוא מכלה את הכל. וי"ל עוד מ"ש ישכנו נחש עפמ"ד בהגדה רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר ואף אתה וכו'. כי באמת אותם המתפרצים להרוס ביד חזקה את הגדרים וסייגים שצוו אותנו חז"ל להם אין נפקותא בזה כי הם בעצמם כבר הניחו גם את העיקר ערו ערו עד היסוד בה ומה להם לטפל בטפל אחרי שגם אחרי הריסת הגדר לא יקיימו את העיקר רק רשעתם הוא שאינם יכולים לראות אחרים הולכים בתומם ורוצים להדיח גם אותם מאחרי ה' ע"כ הם אומרים רק לפרוץ הגדר ולא את העיקר אבל להם בעצמם אין נפקותא בזה וזהו רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם ולא לו אף שלו אין נפקותא אם ישנו את הדבר כפי דעתו כי הוא גם אחרי השינוי לא יקיים מאומה. והנה ארז"ל והובא למעלה ששאלו לנחש למה הוא נושך אחרי שאין לו רק טעם עפר וכל הטעמים שוה אצלו כעפר וכמו כן המה המתפרצים להם הכל שוה כי לא יקיימו מאומה גם אם יתקנו וישנו לפי דעתם רק שהם רוצים להדיח אחרים ע"כ אומרים רק לשנות ע"כ אמר פורץ גדר אף שלו אין הנאה מזה שהרי גם אחרי פריצת הגדר ותקנות חז"ל לא יקיים גם את העיקר ע"כ עונשו שישכנו נחש שג"כ אין לו הנאה מנשיכה רק שנושך מטבעו כן הם הרשעים הללו ואף אתה הקהה את שניו שלא יהא בכחו לנשוך אם יקהו שניו ואמור לו בעבור זה וגו' לי ולא לו אלו הי' שם לא הי' נגאל כלומר אמור לו בשפה ברורה שהוא איננו נחשב מעדת ישראל עד שאלו הי' שם במצרים לא הי' נגאל ע"כ מה לו להתערב עמנו ולדבר בעניינים האלו אשר רק לנו לנחלה ולו אין חלק בהם

ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו' והנה ידו מצורעת כשלג. ארז"ל כל החושד בכשרים לוקה בגופו וילפינן לה ממרע"ה ע"י שאמר והן לא יאמינו לי עי"ז והנה ידו מצורעת י"ל דהנה כתיב מוציא דבה הוא כסיל ויל"ד דהו"ל למימר רשע מאי כסיל דקאמר ונראה דאז"ל יהא חלקי עם מי, שחושדין אותו ואין בו. הכוונה כי זה מורה גדולת האדם אם אינם יודעים להוציא דבה עליו בדברי אמת ורק בשקרים יבואו להבאיש את ריחו מזה מוכח שבאמת הוא אדם גדול וכמו מרע"ה ששונאיו חשדוהו בא"א זהו מופת על גדולתו שלא יכלו שונאיו להתקומם עליו בטענת אמת וז"ש ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך כלומר ע"י שאנו רואים שהשונאים רק בכחש ובכזב יבואו זהו מופת חותך שאתה על במותימו תדרוך והנך גדול במעלות רמות ונשאות ולפ"ז המוציא דבה בדברים שקרים על האדם שהוא שונאו לא לבד שהוא רשע כ"א גם כסיל וחשב אחרי שכל מגמתו להקטין מעלת שונאו הנחשד ועי"ז שאומר עליו דברי שקר אדרבה מגדילו שהרי מדהוכרח להוציא עליו דבה ודברי שקר זהו לאות שבדברי אמת לא יוכל לנצחו נמצא שהוא בעצמו עושה היפך רצונו הרע ואין לך שטות גדול מזה וזהו מוצא דבה הוא כסיל והנה אם