לוח ארז חלק א קכט

צוררי ומפריעי עבודת הקודש וכאשר תקותינו הוא באופן זה אז קרובה ישועתנו לבוא ויגאל ה' אותנו בקרוב. והנה שמר הוא לשון צפיי' ותקוה ויחול כמו ואביו שמר את הדבר וז"ש אלמלי שמרו ישראל קוו וייחלו לא לבד אל שביתה אחת ומנוחה מטורח הגוף לע"ל כ"א ישמרו ויקוו ב' שבתות שבת הגוף ושבת לה' אז מיד היו נגאלים כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי דייקא ולא רק יבחרו במה שבחרה ואוותה נפשם כ"א ובחרו באשר חפצתי אז אביאם אל הר קדשי העולה מכל זה שבגלות מצרים היו ב' מיני שעבוד שעבוד הגוף ושעבוד הנפש והנה בתחלת גלותם כ"ז שזרחה עליהם עוד שמש בית יעקב צור ממנו חוצבו בודאי הי' מר להם יותר שעבוד הנפש וגלות השכינה משעבוד הגוף כי הצדיקים מרגישים בזה ביותר וי"ל שזה כוונת המדרש איכה הלא כה דבריו אלו זכיתם הייתם קוראים ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים ראה ה' כי צר לי כי אם ישראל זוכים וזכים ומאירים במעשיהם הטובים אז מרגישים כובד הגלות אשר בתוך עם טמא שפתים הם יושבים ואין לאל ידם לעבוד את ה' בגלות כאשר חפץ לבם כו שעבוד מלכיות מעכב וזהו אלו זכיתם אתם מתאוננים על אשר אתם במצרים וגליתם מארץ הקדושה אשר משם תצא התורה וקדושה ביתר שאת ויתר עוז אבל אם לא זכיתם אז אתם צועקים הוי ואבוי רק אם צר לכם בגופכם אז כל א' וא' יצעק בעד עורו ובצעו כי יצר לו רק זאת הוא מרגיש ובשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל לקרוא בקול ראה ה' והביטה כי צר לי אבל לצרת האומה בכלל שגלה כבוד התורה ע"ז אין חולה מכם עלי. וכמו כן הי' במצרים בימים הראשונים בראשית הגלות יותר היו נאנחים על גלות הנפש מעל גלות הגוף אבל ויהי בימים הרבים ההם אחרי שכבר נושנו בארץ חם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם אז כבר שכחו שנפשם הושם לה מועקה ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו שכל צעקתם וזעקתם לא היתה רק מן העבודה ושעבוד הגוף אבל אם הי' נוח להם מעבודת הגוף גלות הנפש לא הי' מעיק וכואב להם. וכאשר ראה הש"י ברחמיו שרק על העבודה יצעקו חמס אבל גלות הנפש כבר לא ירגישו בצערו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה ולא מגלות הנפש אז אלקים הבין דרכם והוא ידע מקומם כי ברע הוא ואין עוד לייחל ולקוות שמעצמם יהיו ראויים להגאל וירא אלקים את בני ישראל הי' מן ההכרח שהש"י ברחמיו אל זה יביט שהם זרע אנשי קודש ישראל סבא אשר בו יתפאר. וז"ש משה רבע"ה הנה אנכי בא אל בנ"י ואומר אליהם ה' אלקי אבותיכם שלחני אליכם לא בזכות עצמכם תפדו ותגאלו רק בשביל שה' הוא אלקים אלקי אבותיכם הגבורים אשר מעולם אנשי השם ואמרו לי מה שמו הכי אפשר שלא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם אחרי שלא בזכותינו וצדקותינו הוא מוציא אסירנו בכושרות רק למען אבותינו יעשה עמנו אות לטובה לפדות אותנו מני צר וא"כ ח"ו שינוי דעת אנו רואים בזה כי אם לעת כזאת זכות אבותינו יהי' המוציא אותנו מבית עבדים וגודל צדקתם ינתק מוסרות עולינו מדוע לא הי' ביכולת זכות אבות שלא יוטל עלינו כלל מתחלה עול הגלות וע"כ אמר שישאלו אותו בנ"י מה שם האל הזה אשר ישנה ח"ו דעתו מטוב לרע. וע"ז השיב לו הש"י כה תאמר אל בנ"י אהי' אשר אהי' שלחני אליכם לא כמו שיעלה על דעתם ששניתי את דעתי שמתחלה רציתי לענות בכבל הגלות רגלם ועתה אני רוצה להקל משאם לנטלם ולנשאם על כנפי נשרים לא כן הוא רק אני אחד בכל עת ועונה ומה שהי' הוא יהי' לעולם. וא"ת א"כ למה הביאנו בגלות ולא הועיל זכות אבות ועתה זכות אבות הוא העומד לימיננו להוציאנו הטעם הוא כנ"ל שמתחלה רצה הקב"ה שישראל יטהרו ויקדשו א"ע ע"י זיכוך הגלות ולא יצטרכו לאכול מנהמא דכיסופא זכות אבות אבל עתה אחרי רואי שאין להם זכות עצמם מוכרח אני לזכור