לוח ארז חלק א קכח

אבל מתחלה הכניסם הש"י בגלות כי הניח להם הבחירה שייטיבו מעלליהם ע"י כור העוני וקושי השעבוד ואז טוב להם וטוב לנפשם יגמלו אם בצדקתם ויושר לבבם יזכו להגאל אבל אחרי רואו שהם עוד השחיתו התעיבו עלילה בעניים ומרודם. ע"כ הי' מן ההכרח להוציאם בזכות אבותם והמופת ע"ז שלא היטיבו את דרכם בגלות הוא בהקדם מ"ש בדרוש לשבת נחמו שהגלות הוא מכה כפולה הא' גלות ועינוי הגוף והאחרון הכביד גלית השכינה כמ"ש שעבוד מלכיות מעכב אותנו מעבודת הש"י. והנה בודאי הצדיקים מרגישים יותר בגלות השכינה שאין לאל ידינו לקיים כל חקי התורה מחמת שעבוד מלכיות ממה שמרגישים שעבוד וגלות הגוף. ופרשתי צרות רבות סבבונו קראנוך ה' אלקינו רחקת ממנו בעוננו שבנו מאחריך תעינו ואבדנו ועדיין לא שבנו מטעותינו כי בכל עת אשר אנו קוראים אל ה' ומתפללים להוציא ממסגר אסירנו תחת אשר הי' מהראוי להרגיש בצער שכינת עוזו ית' אשר רחק ממנו בעוננו ולהתפלל שתושיע לו ימינו לבל יהי' שם שמים מחולל אין אנו עושים כן אלא העיקר מה שקראנוך ה' אלקינו הוא על כי צרות רבות סבבונו יסורי הגוף מהשעבוד וזה סימן כי שבנו מאחריך ותעינו מדרך הישר וגוי אובד עצות אנחנו ועדיין לא שבנו מטעותינו עוד לא הועיל הגלות לזקק ולצרף אותנו הגו מסיגים כי אם הי' כוונתנו רצוי' היינו צועקים העיקר על כי רחקת ממנו. וי"ל שזהו ג"כ כוונת המקונן נפלה עטרת ראשנו אוי נא לגו כי חטאנו על זה הי' דוה לבנו על אלה חשכו עינינו ומדקדק מהר"מ אלשיך ז"ל ששינה מלשון יחיד לרבים פתח על זה וסיים על אלה ונראה שזוהי הכוונה שלגודל חטאינו אין אנו מרגישים כלל בגלות השכינה ע"פ הכוונה הנ"ל רק על זה אנו מקוננים כי הורם המצנפת והוסר העטרה כתר מלכות שהיינו מושלים בקרב הארץ כשאר העמים ועתה נפלה עטרת ראשנו והיינו לעבדים ואחרים מושלים בנו אוי נא לנו כלומר רק זה לנו ליגון והטעם כי חטאנו ע"כ אנו מרגישים רק נפילת העטרה מראשנו ולא ריחוק השכינה. והוסיף עוד ביתר ביאור על זה הי' דוה לבנו כלומר רק בשביל ד"ז לבד שאנו בגלות ושעבוד הגוף ועבדים היינו ע"ז אנו מתאוננים אף שבאמת על אלה חשכו עינינו כלומר על ענינים רבים דברים רוחניים וקדושים שנאבדו ממנו ע"ז הי' לנו לקונן. וזה הטעם שארך לנו הגלות זה כמה ואין קץ בשביל שתכלית הגלות הי' לנקותינו כמו בכור הברזל שנצא נקיים מכל סיג ופסולת וכ"ז שאנו מבקשים רק קץ לעניינו בשביל דברים גשמיים שנהי' בני חורין ולא עבדים שנשב איש תחת גפנו ותאנתו בזה אנו מורים שעוד אנחנו בחטאתינו ועדיין לא שבנו מטעותינו שאנו ממירים הנכבד בנקלה אבל אם אנו מבקשים על ימי המשיח בשביל שיהי' לנו קורת רוח ונפש משיבת ורוח נכונה לעבוד את ה' בארץ הקדושה בלי שום שטן ופגע רע אז רואה הקב"ה שאנו מבקשים הדבר הנכבד והטוב העצמי ואז הקב"ה יפדה אותנו. ובזה י"ל כוונת אמרם ז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין שנאמר כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי כי עוה"ב נקרא יום שכולו שבת וכן ימות המשיח נקראים ימי השבת כי אז ינוחו יגיעי כח תחת אשר לעת כזאת בגלות המר בנפשנו נביא לחמנו וביגיעה רבה אנו משיגים את לחם מחייתינו אבל לע"ל נשב בשלום ושלוה אין שטן ופגע רע וגם בעניינים הנפשיים טוב לנו אז מעתה כי כעת בגלות צריכים אנו ללחום נגד הקמים עלינו להפריע אותנו מעבודת ה' לא כן לעתיד אי"ה אז נשבות וננוח מיגיעתינו ונעבוד את ה' כאשר עם לבבינו באין שטן ומפריע והנה כ"כ אם אנו מקוים ימות המשיח לא תהי' התקוה רק בגלל שאז ישבות הגוף מעצבו ומעמלו ויתענג על רוב טוב כ"א ג"כ למען נחי' אז חיי התורה ועבודה ונשבות ממלחמת