לוח ארז חלק א קכ

אף הוא בחיים והיינו שאם הבנים לאחר מות אביהם הולכים בדרך הישר והם צדיקים הקרויים חיים אז גם אביהם הוא בחיים שהם מחיים את אביהם בקבר כי ברא מזכה אבא. וזהו כיצד מצות כיבוד או"א שיהי' הכבוד בשלימותו ובמילואו מכל צד אם מכבדו בחיים וגם לאחר מותו הולך בדרך הישר כאשר צוהו אביו וזהו מה שאומרים הבנים לאבות חיים וחסד עשית עמדי כפלים לתושי' אני מחוייב לך על החיים אשר הוצאתני לאור ההוי' והישות והבאתני לחיי העולם וגם על החסד שעשית עמדי מהספקת צרכי בימי נעורי ע"כ עלי להודות לך פי שנים ואיך אפשר זה לתת לך חיים ע"י שפקודתך שמרה רוחי לילך בדרך הישר כאשר הורתני. והנה ארז"ל נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ופי' מהרש"א ז"ל בח"א שמנו וספרו מנין המצות וראו שהמ"ע רק רמ"ח והל"ת שס"ה וא"כ האדם עלול יותר לעשות מצות ה' אשר לא תעשינה. ולפ"ז החיים שנותן הש"י לאדם ביום הולדו אינו ברור עדיין שהוא חסד אל לטובה כי אם יבלה ח"ו בהבל ימיו ושנותיו לרעה תחשב לכן כדי להורות שהחיים יהיו לטובה ע"י קיום מצות ויהי' טוב לו שנברא ע"כ תיכף ביום השמיני מלין את הילד הרך למען הודיעו ולהורות לו שימלא שנות חיותו במצות ה' במסירת נפשו עד שפך דם ואז טוב לו שנברא. וז"ש הכתוב חיים וחסד עשית עמדי אני מודה להקב"ה על החסד שעשה עמדי שנתן לי חיים אבל רק אז הוא חסד בתנאי שפקודתך שמרה רוחי שישמור האדם פקודי ה' הישרים. וידוע מרז"ל שדיבור הוא לשון קשה ואמירה היא רכה ואחרי שביום הולדו לא נדע עדיין מה יהי' אחריתו כמארז"ל צדיק ורשע לא קאמר כי הבחירה חפשית והרשות נתונה ע"כ אמר וידבר ה' אל משה לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר כלומר ביום הולדו אחרי שהקב"ה מניח את האדם על בחירתו ע"כ הוא קשה מצד אם ח"ו ישחית את דרכו ורק מצד אם ייטיב מעלליו והיינו דיבור ואמירה. ויש להמליץ עוד בהיות כי ברא מזכה אבא יוכל להיות שאף אם האבות טמאו את עצמם ונתלכלכו בחטא בימי חייהם מ"מ בנם היוצא מחלציהם כאשר יהי' צדיק יפדם מבאר שחת כעובדא דר"ע במדרש וז"ש וטמאה שבעת ימים כי ימי שנותינו שבעים שנה ואומר שבהולד לה זכר אף שטמאה כל ימי חלדה מ"מ רק כימי נדת דותה תטמא כמו הנדה יש לה טהרה כמו כן זו שהניחה בן צדיק תשוב ותטהר כנ"ל. העולה מזה כשהבנים הולכים בדרך הישר אז יש בכחם להחיות את הוריהם גם אם כבר לקברות הובלו כמ"ש קמו בני' ויאשרוה. ועפ"ז פירשתי מה שמתפללים על הנפטר ותעלה נשמתו מעלה מעלה ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים דקשה לכאורה דהמתים אינם מהלכים עוד כ"א עומדים בתור המעלה אשר היו לעת צאת נפשם וא"כ האיך מתפללים עליהם שתעלה נשמתם מעלה אבל לפי האמור י"ל כיון שהבנים כשאוחזים מעשה אבותיהם הכשרים בידיהם אז הם מפיחים רוח חיים בהוריהם וברא מזכה אבא. והנה אם האבות צדיקים ובניהם חוטאים ח"ו אז נפרדה החבילה וניתק החבל שבין האבות לבניהם וזהו ותעלה נשמתו מעלה ועל ידי מה ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים שיהי' בין החיים והמתים קשר אמיץ וחזק ע"י טוב מעשה הבנים. ובזה יבואר פ' הנ"ל ויכל יעקב לצוות וגו' ויגוע ויאסף דלכאורה תרתי ל"ל גויעה ואסיפה אלא דרמז ע"ז שאמרנו כי כל אדם מת בעת לקברות יובל אבל יש לאל יד בניו להחיותו אחר מיתה שתעלה נשמתו מעלה אם הולכים בדרך נכוחה לא כן אם אינם מקיימים מצות אביהם אשר פקד עליהם לילך בדרך הישר אז מת פעם שנית אחרי מיתתו הראשונה אחרי שמנעו ממנו החיים שבידם ליתן לו. וזהו הרמז ויכל יעקב לצוות את בניו כלומר אם ח"ו צוויו אינו פועל על בניו והוא כלה ואבד לא הכה שורש בלבם אז לא רק פ"א מת רק ב' פעמים הא' מיתתו הראשונה כמות כל אדם והשנית שמת עוד הפעם אחרי מיתתו אם