לוח ארז חלק א קיט

תורה שבע"פ בה הרשות נתונה לדרוש ולחקור עד מקום שיד שכלו מגעת והטעם שלא נתן הקב"ה הכל בכתב נ' עפמ"ש אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו אם יהי' הכל נכתב לא יקיים האדם מצות והגית בו יומם ולילה כי אחרי שהכל בכתב א"צ לייגע עצמו לחקור ולדרוש כי נייתי ספר ונחזה ואחרי שהאדם להוט לתענוגי עולם ומחמדיו יסיתוהו תאוותיו וימנעוהו מלעמול בתורה וז"ש אכתוב לו רובי תורתי אם יכתוב הכל אז כמו זר יחשבו ולא יתעסקו להגות בתוה"ק וז"ש ואת הארץ כי נעמה על כי תאוות עוה"ז נעימים ונחמדים למראה ע"כ נתן להם תורה שבע"פ שיהגו בה וימצאו נוח לנפשם ולא ילכו אחרי ההבל. וכעין זה פירשתי המשנה פ"ו דאבות שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם כי רבינו הקדוש חיבר את המשנה בלשון קצרה עד שכמה פעמים הוצרכו בגמרא לתרץ חסורי מחסרא והכא במאי עסקינן וכדומה מהאוקימתות והטעם שלא נתבאר במשנה הכל באר היטב הוא כשאז"ל גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה שע"י שימוש חכמים לא לבד שידע חכמתם כ"א גם ידע וילמוד מדות רבותינו הישרים ותהלוכות רבו יהיו לו לעינים לעשות כמוהו ע"כ אם הי' הכל מבואר במשנה לא היו צריכים ללמוד לפני רבותינו הת"ח אחרי שהכל מבואר ומפורש ע"כ נקט לשון קצרה למען נצטרך בכל עת ובכל שעה לרבותינו לפרש לנו ועי"ז לא לבד שנלמוד פירוש המשנה כ"א גם מדותיהם הטובות. וז"ש שנו חכמים בלשון המשנה שהוא קצרה למען ברוך יהי' מי שבחר בהם ובמשנתם שלא לבד יבחר במשנתם כ"א גם בהם בחכמים ללמוד מהם מדותיהם התרומיות

מסורה ג' פסוקים בג' תיבות לפני' וג' לאחרי' ובאמצען תיבת והוא מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. הכוונה י"ל כמ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו והגבור בגבורתו והעשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וידוע כי תיבת הוא מרמז על הש"י כמ"ש והוא אסור בזיקים כנודע וז"ש מאשר שמנה לחמו אם אושר הזמני נפל לחלקו בל יטוש אלוק עשהו רק ידע כי הוא ית"ש יתן מעדני מלך וגם אם מרבה בנדבות וצדקות הוא יזכור כי מי הקדימני ואשלם הש"י המציא לו העשירות למען יוכל להתנדב וז"ש ונדיב נדיבות יעץ האדם הנדיב הוא רק היועץ של הקב"ה למי רוצה ליתן נדבה אבל באמת והוא ית"ש על נדיבות יקום. ועתה פונה שלישית אל החכם שאם השיג דבר מה בחכמתו אל יתגאה לומר אף חכמתי עמדה לי אלא ידע כי ה' יתן חכמה וז"ש אלקים הבין דרכה והוא המבין לך את דרכי החכמה ורק הוא ית"ש ידע את מקומה

ויכל יעקב לצוות את בניו ויגוע ויאסף אל עמיו. י"ל בהקדם המדרש פ' תזריע וידבר ה' אל משה לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול הה"ד חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי עוד שם הה"ד אחור וקדם צרתני כי ארז"ל כיצד מצות כיבוד או"א מכבדו בחייו ומכבדו לאחר מותו. ביאור הדברים כי הבנים מחוייבים לשלם לאביהם בעד שתי טובות שגמלו עמם. א' שהביאו לחיי עולם. ב' שהאבות זנין ומפרנסין לבניהם בקושטא ויש להם צער גידולם וטיפולם. והנה על הטובה הב' יש כח לבנים לשלם לאבות כל תגמולם עליהם שגם הם יכבדו ויאכילו וישקו את אבותיהם לעת מצוא צורך להם ובזה ישלמו לאבות את הטורח שהי' להם בגידול בניהם. אבל מה שהאבות נתנו חיים לבניהם שהיא הטובה הא' האיך אפשר שישלמו הבנים היכול יוכלו הבנים לתת חיים לאבותיהם אתמהה. אכן באמת גם זה לא נפלאת ולא רחוקה היא כי ארז"ל כל המניח בן צדיק כאלו לא מת ואז"ל יעקאע"ה לא מת מה זרעו בחיים