לוח ארז חלק א קיא

ויחי

ויחי יעקב פרש"י למה פ' זו סתומה לפי שכיון שמת יעקב נסתתמו עיניהן של ישראל מצרות השעבוד ונ' כי החילוק בין פרשה פתוחה לסתומה הוא דסתומה היא מחברת הפרשיות ואין הפרש בין ראשונה לשני' אבל הפרשה הפתוחה היא נותנת ריוח בין הדבקים לומר שכלו דברי פרשה הקודמת ומתחלת זו שלאחריה בלי שום חיבור כלל אל הקודמת. ולפי"ז כוון דסתומה היא שנמשכת למעלה ופ' ויגש מסיימת ויאחזו בה ויפרו וירבו וכ"ז כל זמן ויחי יעקב באמ"צ

ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו וגו' שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים במד"ר ובילקוט למה לא רצה יעקב אבינו להקבר במצרים אמר מתיירא אני שלא יפדו בי המצרים המצרים הם חמור שנאמר אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם וישראל נמשלו לשה שנאמר שה פזורה ישראל וכתיב ופטר חמור תפדה בשה. ונ' עפמ"ש בשל"ה הק' על פסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגו' בתוכחה כי עי"ז יענשו ח"ו בנ"י על אשר בני טובים המה ובכ"ז שכחו אלקי אבותיהם והנה אם יעקב אע"ה יקבר במצרים ותהי' קבורתו תמיד לנגד עיניהם ובכ"ז יוסיפו סרה יהי' עונם גדול מנשוא ועונשם חזק מאוד ועי"כ לא יענשו המצרים על רדותם אותם בפרך כי ראויים הם מצד עונותיהם לעונשים ועינויים וזהו כוונת תחלת המאמר שלא יפדו בי המצרים שלא יהיו המצרים נפדים מעונש אם יקבר שם כאמור. והנה יעקב אע"ה צפה ברוה"ק שבנ"י יחטאו כי מצרים נמשלו לחמור ככתוב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם היינו שהם שטופי זמה כסוס כפרד וישראל נמשלו לשה כמו הצאן כ"ז שיש להם רועה ינהלם וינטלם בדרכי ה' ילכו בדרכיו משא"כ כשנסתלק מהם אז ילכו כצאן בלי רועה בדרך לא טובה ובמצרים לא הי' להם רועה ועי"כ ישחתו מהר מן המצרים והאמת כן הי' שהש"י צוה אחר צאתם ממצרים ופטר חמור תפדה בשה כי ה' רצה להכות במצרים מבכור אדם עד בכור בהמה להורות כי נמשל כבהמות נדמו ע"כ במדרגה אחת הם עם הבהמה וע"כ לא רצה יעקב להקבר במצרים

ויאמר אנכי אעשה כדבריך ויאמר השבעה לי. דקדק זקני בח"ס למה לא השביעו מיד ועוד למה לא האמין לו בלא שבועה. ונ' כי יעקב אע"ה לא רצה להקבר במצרים פרש"י א' מהטעמים שלא יעשוהו המצרים אלוק והנה יש לומר עוד טעם שטוב לאדם לשכב עם אבותיו כי אולי זכות עצמו מעטה להועילו לזכותו לתחיי' עכ"פ ע"י שכונת צדיקים שהוא שוכב עמהם טוב לצדיק טוב לשכנו וחיתה נפשו בגללם ומעתה לפי טעם הב' יש לירא שיוסף הצדיק לא יקיים בזה מצות אביו כי בזה הוא משפיל ומקטין ערכו וצדקתו של אביו כאלו ידומה שיעקב בעצמו ובזכותו אינו כדאי רק צריך לישכב אצל אבותיו שזכות אבות תסייעתו כי אם אמנם שיעקב צוה כן הוא לרוב ענותנותו שהי' שפל בעיניו ולא הי' מחשיב עצמו אבל יוסף הצדיק דקים לי' באביו שהוא בחיר שבאבות ונפיש זכותי' טובא א"כ אם ישתדל דוקא להשכיבו אצל אבותיו יהי' זה הורדה ופגיעה בכבוד אביו הצדיק אבל לפי טעם א' שלא יעשוהו אלוק בודאי יקיים כן יוסף שזה אדרבה גדולה וחשיבות ליעקב שכל כך מחשיבים אותו עד שחושש פן יעשוהו אלקות וממילא אין ספק כלל שבודאי ישמור יוסף פקודתו ואיתא במדרש מ"ש יוסף אנכי אעשה כדבריך היינו שאני אצוה ג"כ את בני לעשות עמי כן להשכיבני עם אבותי לפ"ז מוכח שסובר יוסף כטעם הב' שתועיל לו זכות אבות לעמוד בתחה"מ אם אולי לא יספיק זכות עצמו דאין לומר כטעם א' שלא יעשוהו אלוק שבודאי לא הי' יוסף הצדיק גדל דעה לומר על עצמו שהוא כ"כ בחשיבות יתירה עד שחושש שלא יעשוהו אלקות. ומעתה א"ש שבתחלה לא