לוח ארז חלק א קח

מעשיו נאים וזהו יכול אמור להם בזה יברך את העם אם רק יאמר ושלא בנשיאת כפים שהם כלי המעשה כלומר אף אם מעשיו לא יהיו מקודשים יכול אף בזה יוכל לברך ת"ל וישא אהרן את ידיו אל העם כלומר שגם ידיו היו נקיים ועי"ז יוכל לברך. והנה המנורה היא רמז להארת העם בתורה ונתקשה משה איך אפשר להוכיח וללמד מוסר את העם בקול דברים הלא לא בכל פעם יכו שורש יפרה ויפריח ויעשה פרי המשמח אלקים ואנשים עד שהראהו הקב"ה באצבע כלומר הורה לו כלי המעשה ובהם יצלח שנאמר וזה מעשה המנורה כלומר רק ע"י מעשה יכול להיות מנורה טהורה תגיה ותאיר חשכת העם להדריכם בדרך ישרה. ובזה י"ל המדרש פ' וילך וילך משה וידבר את הדברים האלה אין וילך אלא לשון תוכחה שנאמר לכו חזו מפעלות אלקים כי מרע"ה אשר כל השתדלותו להזריח אור תורה על ישראל לא הספיק א"ע במה שדיבר אליהם קיל דברים לבד כ"א גם ע"י כשרון מעשיו והלוכו בקודש וכמ"ש יראה לגבי משה מילתא זוטרתי היא וזהו וילך משה כלומר התנהגותו והלוכו אינו אלא תוכחה והביא ראי' ממ"ש לכו חזו מפעלות אלקים כי גם הקב"ה אינו מוכיח ומורה אותנו ע"י דברים כ"א כי אראה שמיך או ע"י הדבק בדרכיו מה הוא רחום ראינו כי ע"י מעשיו מוכיח אותנו ללכת אחריו כי לכו חזו מפעלות אלקים פעולותיו ומעשיו הזכים והבהירים המה יאירו לנו את האורח לחיים כמו כן מתחלה וילך משה דרכו בקודש זהו לשון תוכחה ואח"כ וידבר את הדברים האלה אמור מעתה כי הדבור לבדו לא יפיק רצון לגמרי כי אולי אין לבו כפיו. ובזה י"ל הפסוק שהתחלנו והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם כי אף שדיבר אתם טובות מ"מ אחרי שלא ידעו חין ערכו ותום דרכו שאינו מדבר א' בפה וא' בלב יוכלו לחשדו שאולי בפיו ידבר שלום ולבו רחק מהם אבל אביו שיודע מעלתו הוא יתן אומן לקול דברו ויבין כי מקרב לב עמוק ידבר. וז"ש והנה עיניכם רואות רק כי פי המדבר אליכם ואינכם יודעים אם גם לבי שלם לזה אבל והגדתם לאבי והורדתם אותו הנה כאשר תגידו לאבי יודע אני בטח כי תורידו אותו הנה כי הוא יודע שדברי באמת ובתמים לא בלב ולב אדבר

וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר להם וירא את העגלות אשר שלח לשאת אותו בהם ותחי רוח יעקב אביהם. י"ל עפמ"ש בקש יעקב לישב בשלוה שרצה לישב בשלום עם ב"ב וע"כ לא מיחה ביוסף כשעשה מעשה נערות עי"כ קפץ עליו רוגזו של יוסף כמ"ש לעיל פ' וישב וזהו הי' באמת התנצלות אחי יוסף נגד אביהם שלא הי' יכול להענישם בכל תוקף ועוז אחרי שנודע לו ממכירתם אותו כי אמרו אליו כל הדברים הקשים שדיבר להם יוסף כל אלה ראויים ליעקב אחרי שלא הוכיח את יוסף וזהו וידברו אליו כל דברי וגו' אשר דיבר להם בלשון קשה אלה הדברים אמרו הם לו שהוא הגורם אלא דלפ"ז הי' לו ליעקב לירא שיוסף ינטור לאביו על שהוא הי' הגורם בדבר לזה כאשר ראה את העגלות הרבים אשר שלח רק לשאת אותו וזהו לאות שיוסף מכבדו בכל לבו. והנה רוח הכעס ורוח הפחד הם משורש רוח החיונית ולפ"ז אם הי' יעקב כועס על האחים או הי' ירא משנאת יוסף היו בו כמה רוחות אבל ע"י שלא הי' בו לא כעס ולא יראה כנ"ל מסיים קרא עי"כ ותחי רוח יעקב שרק רוח אחד שרה בתוכו והוא יעקב אביהם אשר כל בניו יאהוב באהבה שוה וזהו שת"א ושרת רוח קודשא על יעקב

במ"ת על פ' ויאסור יוסף מרכבתו אמר הקב"ה בעוה"ז חלקתי כבוד לזקנים ולעתיד לבוא נגד זקניו כבוד. י"ל עפמ"ש מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך כי