לוח ארז חלק א קו

אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה כנ"ל

והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר עליכם והגדתם לאבי וגו' והורדתם אותו הנה נ' בהקדם בילקוט פ' בהעלותך וזה מעשה המנורה זהו א' מג' דברים שנתקשה בהן משה עד שהראה לו הקב"ה באצבע שנאמר וזה מעשה המנורה הכוונה עפמ"ש ולא המדרש עיקר אלא המעשה כי כתיב ברוב דברים לא יחדל פשע כי אם נוכיח לאדם באמרי פינו להסיר המסוה מעל פניו למען יראה כי יפול ברשת אם יאחז עוד דרכו דרך לא סלולה בזה לא נועיל עדיין להשיבו להיטיבו באחריתו כי כמה פעמים נדבר על אזן בלתי שומעת לקול דברינו רק המוסר המעולה הוא אם גם דרכנו יהי' טוב וישר אם כל אמרינו אשר נדבר על לב רשע אנחנו בעצמנו נקיימם אם נקשט עצמנו בכל מדות ומעלות אח"כ נוכל לקשט את אחרים אם המוכיח יהי' נאה דורש ונאה מקיים אז יקוה כי דבריו יעשו רושם ויכו שורש בלבות האנשים משא"כ אם הנהגת המוכיח עצמו איננה מותאמת עם לימודו ודבריו אם לימודו הוא להדריך את העם בדרך ה' והוא בעצמו סר מדרך הטובה מנתיבות אל מות אל דרך נלוזה אז דבריו בטלים ומבוטלים וזהו ברוב דברים אם המוכיח רק ירבה דבריו וקורא בגרון אבל מעשיו אינם מותאמים עם דבריו עי"ז עדיין לא יחדל פשע ולא יתמו חטאים מן הארץ ובמשנה דאבות שנינו חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא ש"ש מתחלל כי ידוע מאחז"ל ת"ח שגגות נחשבות להם כזדונות והטעם שהם צריכים לדקדק ביותר על שיודעים את רבונם הם מועדים לעולם ל"כ מי שאין ריח תורה בו לא ידע ואשם והטעם הב' מפני חילול ה' שהוא מחטיא את הרבים על שרבים ימהרו לעשות כמוהו כמ"ש ואשמם בראשיכם אשמם של ישראל תלוי בראשיהם. ופירשתי בזה פ' כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני הכוונה כי יש עבירות שהם שוים לכל אדם כגון מעשה בפועל אבל מחשבה רעה אין הקב"ה מעניש עלי' רק עם גדולי הצדיקים ע"ד וסביביו נשערה מאוד. והנה משא כבד אינו כבד לכל כי מה שהוא כבד לתינוק אינו כבד לגדול ומה שהוא כבד לאדם אינו כבד לבהמה אלא י"ל כבד בערך האדם נושא המשא כ"כ מחשבות רעות אינן כבדות אלא אם האדם החושב אותן הוא גדול המעלה וז"ש כי עונותי עברו ראשי שלא הוצאתים מן הכח אל הפועל ונשארו רק במחשבה הם כמשא כבד יכבדו ממני דייקא על שאני מלך ישראל עומד לנס ולמופת לעם. וי"ל בזה מ"ש ר"ע תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח אומר לו טול קיסם מבין שניך אומד לו טול קורה מבין עיניך והוא תמוה לכאורה הכי ח"ו המוכיחים רעים יותר מן המוכחים עד שאצלם יהי' קורה בין עיניהם ולהמון עם רק כקיסם בין שיניהם עוד צל"ד שינוי הלשון כאן נקט בין שיניהם וכאן נקט בין עיניהם והכוונה כנ"ל כי רוב עונות המוני עם נצמחים מפני שטרודים על המחי' ועל הכלכלה להביא טרף לביתם וכל עמל האדם לפיהו ע"כ ירעו וישחיתו באמרם כי להכין צידה לביתם להם ולהמונם הותרה הרצועה ועוברים על מצות ה'. והנה בודאי הוא עון פלילי חטא כזה אבל לא יהרוס כ"כ מוסדי האמונה אחרי שאין לומדים ממנו אחרים ע"כ חטאם לקל יחשב ל"כ חטאות ראשי ומורי ישראל הם לא יחטאו על הלחם כ"א רק בזאת יחשב להם לחטאת קסם על אשר יעלימו עיניהם מהעוברים בזדון על מצות ה' ויהיו כמחרישים ואין בפיהם מענה להוכיח זהו עון פלילי אחרי שאחרית חטא הזה הוא שורש פורה ראש ולענה לכלל ישראל ח"ו אחרי שמאשרי העם מתעים ומחשים לקול המון החוטאים. והנה כלי האכילה הם השינים ות"ח נקראים עיני העדה על אשר עינים להם לראות ולבקר על עסקי העדה