לוח ארז החדש צח

ולא מהני תשובה ע"כ אני אנה אני בא ממעשה בלהה שלא תועיל תשובתי אחרי שאני כבן נח:

עוד י"ל כי ראובן בלבל יצועי אביו וכ' רמב"ן פ' וישלח שכוונתו הי' שלא יוליד יעקב עוד בנים למען לא יגרע נחלתו בחלק ירושתו ואחרי שאמרו חז"ל שהתשובה צריכה להיות באותו מקים ובאותו אשה ע"כ להודיע ולהגלות שנחם על מחשבתו הרעה הזאת אשר ביקש להרבות הון במעשקות ע"כ השתדל בהצלת יוסף ולהורות נתן שאין עוד בדעתו להרבות חלק ירושתו ע"י שיהיו יורשי אבות חסר א' כ"א לא איכפת לי' אם איש לא נעדר אף אם ע"י שישאר יוסף בחיים חייתו תמעט נחלתו ומצינו אולי אוכל נכה בו ופירושו לשון ניכוי וחסרון וז"ש לא נכנו נפש לא נשתדל שיחסר א' מאחינו וז"ש שמעולם לא חטא אדם ועשה תשובה רק ראובן התחיל בתשובה והק' הלא אדם וקין הקודמי' לראובן כבר פתחו בתשובה ולהנ"ל אף שגם הם שבו מעוונם אבל לא תקנו במה שקלקלו רק ראובן תיקן באותו דבר בעצמו:

ועתה לכו ונהרגהו ונראה מה יהיו חלומותיו כי נאמר על השנות החלום כי ממהר האלקים לעשותו ואחרי שיוסף חלם להם ב' חלומות לרעתם נראה שממהר האלקים למלא את דברו ע"כ לא רצו שום עיכוב ואיחור כלל ובקשו לקדם את הרעה בטרם תבוא אליהם ע"כ אמרו ועתה תיכף ומיד לכו ונהרגהו בשביל שאנו רואים חלומותיו שני פעמים ע"כ נמהר ונחישה להקדים את הרפואה ולהחיש לנו את הישועה:

והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם. עפמ"ד במדרש רבה נתרוקן בורם ממימה של תורה י"ל הסמיכות עפמ"ד בסנהדרין ס"ג שהב"ד שהרגו את הנפש אסורי' לטעום כל אותו היום משום לא תאכלו על הדם א"כ בזה הראו שנתרוקן בורם ממימה של תורה במה שישבו לאכול לחם אחרי שדנו את יוסף להריגה וא"ל בזה דברי התנחומא שבקשו לזמן א"ל יהודה מה בצע ע"ש בוצע בירך ניאץ ד', ע"פ דקיי"ל באו"ח סי' קצ"ח דבאכל דבר איסור אין מזמנים עליו משום ביצע בינך והיינו דקאמר להו יהודה אחרי שכל אכילתינו הי' באיסור דאוריי' ובסנהדרין שם קאמר רק דאין לוקין עליו משום דהוי' לאו שבכללות משמע דאיסור דאורייתא עכ"פ איכא בזה ע"כ אמר להם שאינם רשאים לזמן:

והבור רק אין בו מים דרש רבי תנחומא מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ועוד דרש כר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה דלא שלטא בי' עינא, בהמשך המאמרי' יש לרמז כי רבים אמרו וחשבו בדעתם שכנס חנוכה הוא דבר שלא הי' יכול להיות רק בדורות הראשונים בעת אשר החשך כסה ארץ וערפל לאמים אבל בעת ההווה שהאיר אור החכמה והדעת בכל יושבי תבל אין לנו עוד לירא שהגוים יקומו על ישראל לכלותם ח"ו מעל פני האדמה כי רוח העת החייה חיי דעת והשכלה ישלול מעשה פראים כאלה אבל בעו"הר בימים האלו נוכחנו למדו שבכל דור ודור עומדים עלינו כי כל זמן שתו"הק לא תרחיב ממשלתה בין הגוים וכ"ז שלא תמלא הארץ דעה אבל את עם ד' השכל וידוע אותו ית"ש כ"ז ההוא יקומו הנחשים ועקרבים נגד ישראל ודתו וז"ש נר חנוכה שהניחה למעלה במקום דלא שלטא בי' עינא להורות שהנס של חנוכה לא נצרך אלא בימים הראשונים שכבר חלפו והלכו זה אלפים מהשנים עד שלעת כזאת לא שלטא בי' עוד עיני הרואים לגודל מרחקו מעת ההווה וגם רק בעת אשר לא שלטה עוד העין לראות ולהבין ולהשכיל ועין לא ראתה דעה בינה והשכל ועינים להם ולא ראו אבל בעת אשר פתחי עיני יושבי תבל לא צריך לנס כזה מהו טועה ברשעתו כי כ"ז שמים היפכים מי התורה אין בלבות בני אדם יושבי חשך בלי אור התורה כ"ז ההוא נחשים צפעונים ועקרבים יש בהם והקב"ה יצילנו מידם:

וי"ל בזה מ"ש מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, כי בעת ששוקעת שמש הצלחה מעל שמי ישראל ורודפי' אותנו כמו בימינו שרוצים לפסוק את חייותינו ולהדיח את רגלינו מן השוק שלא יהי' לנו חלק ונחלה להביא טרף לנפשינו צריכי' אנו לנר חנוכה שיעשה הקב"ה עמנו נסים ונפלאות כמי שעשה לאבותינו:

מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו ובמסירה שבבע"הט מה בצע בדמי, עפמ"ש. במלבים תהלים ל' שמה בצע בדמי פירושו בשתיקתי