לוח ארז החדש צו

יסור מדרך הישר ואם להם אין שלום גם לאבות אין שלום כי מות הנפשי יפריד ביניהם וזהו שאמר ראה את שלום אחיך אשר רק אז שלום להם עם שלום הצאן הוא הצאן קדשים זרע מצבתם אם שלומם ישגא אז גם לאבות שלום וע"ז הראה לו דרשת רע"ק שגם את הת"ח צריך לירא כי גם הם יעמדו לרוב להכות באגרוף רשע אם ימרו את פי ד' ולא ישמעו למוסריו כי שלום אחיך ושלום הצאן יחדיו אגודי' ובהבטל האחד יבטל גם השני:

וימצאהו האיש והנה תועה בשדה וישאלהו וכו' מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש– דקדק בנתינה לגר שהוא שאל מה תבקש בעתיד והשיב אנכי מבקש בבינוני ובמסורה שבבע"הט חמורו תועה אדם תועה מדרך השכל כי לכל אדם יש תעודה וכשרון לדבר מה אשר יוכל להשלים את עצמו ביתר שאת משאר כשרונותיו והוא הנקרא בל"א בערוף אלא שרוב פעמים הוא שוגה וסובר שלדבר הזה הוא מיועד פראדעסטינירט ובוחר בה לרעתו כי באמת אין זה השדה אשר בו יברכו ד' והוא הנקרא פע-פעהלטער" בערוף ואלו הי' בוחר בזה שהוא באמת מוכשר לזה הי' מוצא פרי ישווה לו ומקור הצלחתו ויוסף הרגיש בעצמו שיש בו הכח והכשרון למלוך ולמשול על בני אדם והי' סבור שאם ימשול על אחיו ובית אביו כבר מצא תעודתו ומחוז חפצו ומטרת מגמתו כי לכך נוצר ובזה טעה שלא בחר את השדה המיוחד לו להוציא פרי כי מה בצע לו אם גם בהיות יסתפק בזה הלא ברוב הימים לעתיד יצר לו גבול ממשלת הלזו כי באמת הכנתו היתה הכנה רבה למשול על עם גדול ורם כמצרים וזהו הרמז וימצאהו האיש והנה תועה ושוגה בשדה כמו שנקרא בל"א פעלד זיינער טהאטינקייט ולהוציא מטעותו א"ל מה תבקש אף שלע"ע אתה מסתפק במועט ובממשלה על אחיך אבל לעתיד הלא מצער היא ותחי נפשך רק בממשלה על עם רב והשיב לו אין אני דואג על העתיד כ"א רק ההווה לנגד עיני וכעת רק את אחי אנכי מבקש למשול עליהם:

והנה לפעמים אף שימצא האדם את כשרונו המיוחד לו מ"מ טועה הוא בדרך אשר בו ישיג חפצו ותעודתו כי הוא בוחר באמצעי' כאלו אשר לא יובילו אותו אל תכליתו ועי"ז יכשל וחתחתים עלי דרכו ואלו הי' בוחר באמצעי' הראויי' הי' מוצא את אשר יבקש ורק ע"י אשר אחז בדרך לא סלולה לשוא יגיעו ועמלו והנה החמור הוא הנושא משא והוא כינוי לאמצעי המביאה לידי תכלית המבוקש ע"כ הוסיפה המסורה כמו שאדם תועה בשדה כנ"ל כן אף שבירר לו שדהו המיועד לו בכ"ז טועה הוא באמצעי וזהו חמורו תועה והטעם לשגיונות האלו הוא שאם היה האדם רואה בעיני שכלו דבר ברור כמו שמרגיש בחושיו אז לא הי' מקום לטעות לא בשדה ולא בחמור אבל בהיות ששכלו של אדם אינו רואה דבר ברור כ"א רק שופט הוא מן המאוחר אל המוקדם ומן הסבה אל המסובב ע"כ יכשל לפעמים במשפטו יצא משפט מעוקל ויטעה או בשדה או בחמור כנ"ל ע"כ הוסיפה המסורה לתת סבה לשגיונות האלה אדם תועה מדרך השכל בשביל שהשכל מן הצורך לו לילך בדרך ההגיון עד ימצא מושגו ולא כחושות הגשמים שבין יבינו את אשר לפניהם מבלי כתת את עצמו על הדרך ע"כ רק העין הגשמי שאין לו צורך ללכת בדרך אינו עלול לשגיאה וטעות אבל עין השכל לפעמים יהלך במישרים ולפעמים יתעה עלי דרכו:

ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו – כי ישנם בני אדם אשר אף אם יש להם שונא בלבם ורצונם הי' לרדוף באף ולהשמידם מ"מ תואר והוד זיו פניהם עושה רושם גדול כ"כ בעיני רואיו עד שאין ביד השונא עם כל מחשבתו הרעה להוציאה לפועל ונקרא בל"א פאסצינירענדע ערשיינונג ויוסף שנאמר עליו בנות צעדה עלי שור ליהנות מזיו מראהו הנחמד ע"כ כל הרואה אותו פנים אל פנים אף אם הוא אויב לו מתמול שלשום מ"מ נסוג אחור מתואר פניו המאירים ע"כ נתייראו אחי יוסף שאם ימתינו בהסכמתם להרוג אותו עד בואו ויקרב אליהם חוט של חסד המשוך עליו יפריעם מעצתם ולא יוכלו לעשות את אשר יזמו ע"כ ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם בעוד אשר לא שלטה עליהם עדיין תואר פניו התנכלו בערמה כתרגומו להמיתי מרחוק בטרם יראו פניו וי"ל בזה מ"ש פ' ויחי בן פורת יוסף פירש"י מלשון אפריון וחן וכו' וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים כי שהוא הי' בעל חן והוצק חן על תואר פניו עד שלא יוכל