לוח ארז החדש צה

עי"ז נוסף עץ על מדורת שנאתם והוסיפו קנאה על קנאתם ואם הי' יעקב איש אשר לא ישמור פיו ולשונו טרם ידבר דבר לא היו מקנאי' ביוסף כי היו חושבי' אחרי שיעקב הוא קל הדבור ועד מהרה יוציא דברו בטרם ישקלהו במאזני שכלו ע"כ לאהבתו את יוסף פתר חלומו לטובה אבל בידעם כי אביהם הצדיק כל הגה היוצא מפיו יבחנהו וינסהו בטרם יוציאו מן השפה ולחוץ ע"כ בודאי מד' יצא הדבר שחלומו יתקיים ע"כ ויקנאו בו אחיו בשביל שידעו "ואביו שמר את הדבר" שאביו ישמור וינצור את הדבר אשר הוא דובר ובוודאי יאמנו דבריו ולא ישובו ריקם אחרי שדיבר אותם איש כמוהו אשר ישמר כל הגה מפיו:

ויגער בו אביו במסורה שבבע"הט "ויגער בים סוף ויחרב' עפמ"ש לעיל הים ראה וינוס ובמדרש ראה וינס ויצא החוצה שעל שהוא עשה נגד טבעו ונלחם נגד יצרו הרע גם ד' עשה לזרעו חטיבה לשנות עבורם טבע הים ה"נ בוודאי יעקב לאהבת בנו הנחמד שמח בלבו על אודות חלומו וקווה שיתקיים במלואו רק שלא להפריא בין אחים ולהסיר קנאה ושנאה מלבבם בטל רצינו מפני רצין הקב"ה האוהב את השלום ע"כ בזכות שהוא עשה נגד טבעו ויגער ביוסף הקב"ה ג"כ גער בים סוף ויחרב:

המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו – עפמ"ש "שום תשים עליך מלך" ודרשו ז"ל שתהא אימתו עליך שלפעמים הראשים ומנהיגים אשר להם משפט הבחירה לשום עליהם מלך ונגיד ירהבו להעיז במלכם בראשם אחרי שנתמנה על ידם והם הרימותו על ע"כ אינם נוהגים בו מנהג ד"א וכבוד המלוכה אחרי שיציר כפם הוא ע"כ הזהירה תו"הק שום תשים עליך גם אתה אשר בידך ובכחך שאת אות לנגיד ולמצווה בכ"ז תהי' אימתו עליך כי רק את יבחר ד' בו אותו קירבת וזהו שאמרו לו הבדעתך גם להיות כמלך ומצווה עלינו אם משול תמשול רק בנו ועל ידינו שאנו שמנו אותך למלך ע"כ גם אם תמלוך על העם אבל עלינו לא תשתרר גם השתרר:

וילכו אחיו לרעות את צאו אביהם, פירש"י לרעות את עצמן ויאמר ישראל וכו' הלא אחיך רועים (ולא אמר את צאו) לכה ואשלחך עליהם הוא כפל לשון אחרי שכבר ילך איך ישלח אותו ונרא' עפמשה"ק בנו"בי מהד"ק א"ח סי' י' למה אנו אומרים בסדר התפלה אתה ד' אלקינו שהקטירו אבותינו לפניך ולא אמרי' כן בקרבן תמיד ובשאר הקרבנות שהקטירו אבותינו לפניך ונרא' דה"ט עפמ"ש ז"ל אקרא דברך ד' חילו שהקטרת מעשרת ע"כ בשאר הקרבנות שאין בהם תועלת להעשיר בוודאי היתה כוונת הקרבתם רק לשם שמים אבל בקטרת שמסגילתו להעשיר ויש מקום לחוש שלכוונה זו ישימו קטורה באפו למען יברך ד' חילם ע"כ אנו אומרי' שבכ"ז לא הקטירו אבותינו אלא לפניך לעשות נחת רוח ליוצרם ואחרי שאחי יוסף הלכו לרעות את עצמן כנ"ל בוודאי גם יוסף היה רוצה להתארח בחברתם ולהשתעשע בתענוגיהם ע"כ א"ל אביו הנה אחיך רועים את עצמם ולא את הצאן ובוודאי חפצך לילך אליהם להתענג עמהם אבל למען תהי' שליח מצוה שאינו ניזוק אל תלך למלאות רצונך בתענוגי בני אדם כ"א ואשלחך ותקיים בשלחי אותך מצות כיבוד אב:

לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן בדמשק אליעזר מביא מדרש פליאה "שהראה לו את שדרש רע"ק את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים" י"ל ע"ד שכ' בלוח ארז פרשתינו ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף שלמען החזיק השלום בביתו אינו רשאי להעלים עין מסוררים בבני משפחתו כי אם מבקש לישב בשלוה ולא יגער בבניו העושי' שלא כדת למען לא יופרע השלום שבביתו לבסוף יקפוץ עליו רוגזו של יוסף מכאוב ע"כ דרש "את" לרבות ת"ח ולכאורה הלא ת"ח מרבים שלים ואוהבי' שלום א"כ אין לירא מהם כי אם גם ימרוד ויקוץ בו ובתוכחתו הלא למען השלום ידום ויסבול גם את המורדים וא"כ מאין יבוא פחדו לנגד עיני הסוררי' אבל להנ"ל שגם הת"ח הוא לפעמים רודף את השלום ואין שלום אומר לרשעים כי רק מחציו ולמטה הוא איש שלום אבל מחציו ולמעלה הוא אלקים דין קשה ע"כ שפיר יש לירא ממנו פן יכווה בגחלתו ובאמת השלום הזה שהאבות מבקשי' להעמידו ע"י שלא יגערו בבניהם הסורר' אין זה שלום אמיתי כי אין שלום אמר ד' לרשעים והאיך יתענגו האבות בשלומם אם זרעם